פרק 60
מתורת הסוד
לתורת הפשט, לחוכמת הקבלה
אות קמח.
הגר"א: לימוד התורה מסוד שבעולם העשיה לפשט שבעולם האצילות, שנפשטה מהסתרות
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
הגר"א:
לימוד התורה מסוד שבעולם העשיה לפשט שבעולם האצילות, שנפשטה מהסתרות
קמח) ובזה תבין צדקת דברי הגר"א [הגאון רבי אברהם] מווילנא ז"ל
(בסידור, בברכת התורה), שכתב, שמתחילין התורה בסוד, דהיינו, תורת הנגלה דעשיה,
שהיא בחינת נסתר, שה' יתברך מסתתר שם לגמרי כנזכר למעלה. ואחר כך, ברמז, כלומר,
שנתגלה ביותר בתורה דיצירה. עד שזוכה לפשט, שהוא סוד תורה דאצילות, שנקראת
"פשט", משום שנתפשטה מכל הלבושים, המסתירים לה' יתברך, כמבואר.
ההסבר מהו פרד"ס הוא רק מתוך האדם. כי אנחנו תופסים את כל
המציאות רק מתוכנו. האדם הוא קופסה שחורה עם חמישה פתחי חושים, שדרכם הוא תופס את
העולם שלו, הנקרא "העולם הזה" (ראה "5 חושים" ב"העולם
הזה" בשרטוט 1).
ועל ידי חמישה חלקים של הרצון לקבל שעליהם מותקן מסך, האדם
תופס את המציאות העליונה, היינו, את מידת השתוותו עם האור. עד כמה המסך שלו משתווה
עם האור לפי מידת ההשפעה לאור (ראה "5 חלקי רצון לקבל" ב"העולם
העליון" בשרטוט 1).
כך הוא מתאר לעצמו את העולם העליון. כי העולם העליון, כמו
העולם הזה, הוא רק ציור של מה שמתארים החושים שלנו. האור מסביב לא ידוע, כי הוא
מופשט. אבל בחמישה חושים של האדם, שהם "על מנת לקבל", האדם מרגיש את
השפעת האור עליו באותה מידה הנקראת "עולם הזה".
האדם שמתחיל לתקן את עצמו, מתחיל להעמיד מסך כנגד הרצון לקבל,
שמחלק את הרצון לקבל שלו לחמישה חלקים, לחמש דרגות עביות (ראה "ש' א' ב' ג'
ד'" בשרטוט 1). וכך האדם מודד את עצמו, את המסך שלו, עד כמה הוא דומה לאיזו
צורת השפעה של האור (ראה סימן שווה כלפי "השפעה" בשרטוט 1). ולפי הצורה
הזו מצטייר בו ציור של העולם העליון.
שרטוט 1
אבל מהו אותו ציור של העולם העליון? מאותם חמשת חלקי הרצון
לקבל, דרגות עביות שורש, א', ב', ג', ד', שנמצאים בתיקון יחסי על ידי המסך, ולכל
אחד צורת השפעה משלו, נוצר הרכב של צורות השפעה, שמצייר בתוך האדם את התמונה
הפנימית, עד כמה כל תרי"ג הרצונות שלו נמצאים בצורה יחסית מתוקנת זה עם זה
וקשורים זה לזה (ראה "תרי"ג" בשרטוט 1).
האדם מרגיש את עצמו, את מידת התיקון שלו. ומידת התיקון הזאת
היא נקראת תמונת העולם הרוחני. לכן "כל הפוסל, במומו פוסל". וכל המצדיק
את הבורא, מצדיק מתוך הכלים המתוקנים שלו. ומחוץ לאדם אין תמונה של עולם, אלא רק
מקור קני מידה עליונים של השפעה מוחלטת. והצורות שהאדם לא גמר עדיין לתקן בתוכו
כלפי המקור הזה, הן מהוות לו תמונת העולם. אבל לאחר שהאדם גומר לתקן את הכול, אותו
עולם נעלם, והוא מזדהה עם אותו כוח עליון של השפעה מוחלטת. לכן "עולם"
בא מהמילה העלם והסתר, כי אחר כך הוא נעלם מהרגשתנו.
ולכן מתחילים מעולם של הסתרה ומגיעים לעולם של גילוי. כפי
שאומר הגאון מוילנא. שתורה מתחילה מתורת הנסתר, ומגיעה לתורת הנגלה.
עולם האצילות הוא פשט, עולם היצירה הוא רמז ועולם העשיה הוא
סוד. כי בו האדם מרגיש הסתר.
לפני שתיקן את עצמו, האדם נמצא בהסתר פנים ולומד תורת הנסתר.
הוא רק מבין בצללים, מבחין הבחנות של צורות הסתרה, בתוך האור העליון שמאיר לו
מרחוק. ולא יכול לעבור הלאה, עד שלא קובע אותן ההבחנות בהסתר כפול ובהסתר רגיל.
באותה ההסתרה הנובעת מהעיסוק בחוכמת הקבלה, בכוונה להגיע לגילוי, לאצילות, לפשט.
ולאחר שתיקן את עצמו, התורה נעשית לתורת הנגלה, ונקראת "תורת הנסתר" על
שם פעולתה שהאדם גילה את הנסתר, את חוכמת הקבלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה