30 בנובמבר 2013

אות סט - מאהבת האדם לחברו לומדים על אהבת ה'

מאהבת האדם לחברו לומדים על אהבת ה'

סט. וכיון שכן, שמתוך אהבת הבריות מגיעים לאהבת הבורא, הרי יש לנו להבין את מהותה של אהבת ה' מתוך מדות האהבה, שהאדם נוהג בהן כלפי חברו. אשר בהכרח גם אהבת ה' מושפעת במדות אלו, כי מתחילה לא הוטבעו באדם אלא לשם ה'. וכשנתבונן במדות האהבה שבין איש לרעהו, נמצא בהן ד' מדות של אהבה, זו למעלה מזו. כלומר, שתים שהן ארבע.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

29 בנובמבר 2013

אות ע - אהבה התלויה בדבר: גרמו בעבר רעות זה לזה, תמיד עשו טובות זה לזה

אהבה התלויה בדבר: גרמו בעבר רעות זה לזה, תמיד עשו טובות זה לזה
ע. הא' - היא אהבה התלויה בדבר. שפירושה, אשר מרוב טובה ותענוג ותועלת שקיבל מחברו, דבקה בו נפשו בו באהבה נפלאה. ובזה, באהבה התלויה בדבר, יש ב' מדות:
מידה א' - מרגישים שבטרם שהכירו ונתאהבו זה בזה, גרמו רעות אחד לחברו, אלא שאינם רוצים עכשיו לזכור אותן, משום ש"על כל פשעים הקודמים תכסה אהבה של עכשיו".

מידה ב' - מרגישים שמעודם עשו טובות ותועלת זה לזה, ושום זכר של נזק ורעה כלשהם, איננו ביניהם מעולם.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

27 בנובמבר 2013

אות עב - מידה א' של אהבה שאינה תלויה בדבר: לא מכיר את יחס חברו לאחרים

מידה א' של אהבה שאינה תלויה בדבר: לא מכיר את יחס חברו לאחרים
עב*. הב' - היא "אהבה שאינה תלויה בדבר". שפירושה שהכיר מעלת חברו, שהיא מצוינת ועולה בהפלגה גדולה על כל המשוער והמדומה, שמתוך כך דבקה נפשו בו באהבה רבה לאין קץ.
וגם כאן באהבה שאינה תלויה בדבר, יש ב' מידות:

מידה א' - בטרם שמכיר כל הליכותיו ועסקיו של חברו עם אחרים, שאז נבחנת אהבה זו לאהבה בלתי מוחלטת, משום שנמצא לחברו אילו עסקים עם אחרים, שבשטחיות נדמה כמי שגורם להם רעות ונזק מתוך התרשלות, באופן שאם היה האוהב רואה אותם, היתה נפגמת כל מעלתו של חברו, והיתה האהבה מתקלקלת ביניהם. אלא שעדיין לא ראה עסקיו אלה, ולכן עדיין אהבתם שלימה וגדולה בהפלאה יתירה. והיא מידה ג' של אהבה בכללה.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

26 בנובמבר 2013

אות עג - אהבה שאינה תלויה בדבר: מכיר את יחס חברו לאחרים

אהבה שאינה תלויה בדבר: מכיר את יחס חברו לאחרים

עג. מידה ב' - ב"אהבה שאינה תלויה בדבר" היא המידה הד' של האהבה בכללה. היא באה גם כן מהכרת מעלה שבחברו. אלא נוסף על זאת, על אהבה שאינה תלויה בדבר במידה א', עתה מכיר הוא כל עסקיו והליכותיו של חברו עם כל אדם שבעולם, אף אחד מהם לא יחסר, ובדק ומצא שלא לבד שאין בהם שמץ דופי, אלא טובתו של חברו מרובה עליהם לאין קץ, ועולה על כל המשוער והמדומה. ועתה, בעקבות הבדיקה, יש לו לחבירו "אהבה נצחית ומוחלטת".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

25 בנובמבר 2013

אות עד - ארבע מידות האהבה לאחרים נעשות למדרגות באהבה לה'

ארבע מידות האהבה לאחרים נעשות למדרגות באהבה לה'

עד. והנה כל אלו ד' המידות של האהבה בכללה, הנוהגות בין איש לרעהו שבעולם הזה, המה נוהגות גם כן בין האדם לה'. ולא עוד אלא שהמה נעשו כאן באהבת ה' בבחינת מדרגות, על דרך סיבה ומסובב. ש"סיבה ומסובב" פירושו, שאי אפשר לזכות בשום אחת מהן, בטרם שיזכה למידה הא' של האהבה התלויה בדבר. ואחר שזכה בה על שלימותה, המידה הא' הזאת מסבבת לו לזכות במידה הב'. ואחר שזכה בה במידה הב' והגיע לסופה, הרי היא מסבבת לו לזכות במידה הג'. וכן המידה הג' למידה הד', לאהבה הנצחית.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

24 בנובמבר 2013

אות עה - איך זוכים לאהבה התלויה בדבר, אם אין שכר מצווה בעולם הזה?

איך זוכים לאהבה התלויה בדבר, אם אין שכר מצווה בעולם הזה?
עה. ולפי זה מתעוררת השאלה: איך יצוייר לו לאדם לזכות למדרגה ראשונה של אהבת ה', שהיא מידה א' של האהבה התלויה בדבר, שפירושה "אהבה הבאה מחמת רוב טובה שהשיג מהנאהב", בעת שידוע לנו, שאין שכר מצווה בעולם הזה? ומכל שכן לפי המתבאר, שכל אדם מוכרח לעבור דרך שתי הבחינות הראשונות של ההשגחה בדרך הסתר פנים, שפירושה, שהפנים של ה', דהיינו מידת טובו, שמדרך הטוב להיטיב, הן נסתרות באותו זמן (אות מ"ז). ולפיכך מקבלים אז צער ויסורים.


אמנם נתבאר, שכל העסק בתורה ובעבודה דרך בחירה, נוהגים בעיקר בזמן ההוא של הסתר פנים. ואם כן, איך יצוייר שיזכה למידה ב' של האהבה התלויה בדבר, שפירושה שמעודו עד היום הזה עשה לו הנאהב רק טובות מרובות ונפלאות, ולא גרם לו שום שמץ של רע כל שהוא? ואין צורך לומר, שיזכה למדרגה ג' או ד' של אהבה?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

23 בנובמבר 2013

אות עו - ב"עולמך תראה בחייך" רואים את העולם הבא בהווה

ב"עולמך תראה בחייך" רואים את העולם הבא בהווה
עו. אמנם כן צללנו לתוך מים אדירים. ולכל הפחות יש לנו להעלות מכאן מרגלית יקרה. ונבאר על כן מאמר: "כשהיו החכמים יוצאים מבית רבי אמי, ויש אומרים מבית רבי חנינא, אמרו לו כך: עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא, ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין".


ויש כאן להבין: למה לא אמרו: "עולמך תקבל בחייך", אלא רק "תראה"? ואם באו לברך, היה להם לברך בשלימות, דהיינו שישיג ויקבל עולמו בחייו? ועוד יש להבין בכלל: למה לו לאדם לראות העולם הבא שלו בחייו, וכי לא מספיק הוא, אשר אחריתו לחיי העולם הבא? ועוד, למה העמידו ברכה זו בראשונה בראש הברכות?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

22 בנובמבר 2013

אות עז - איך יתכן לראות את העולם הרוחני בעיניים גשמיות?

איך יתכן לראות את העולם הרוחני בעיניים גשמיות?
עז. והנה קודם כל צריכים להבין ראיה זו של העולם הבא שלו בחייו, איך היא? כי וודאי שבעינים הגשמיות אין רואים שום דבר רוחני. גם אין מדרכו של ה' לשנות סדרי בראשית. כי כל סדרי בראשית מתחילתם לא סדרם ה' בסדרים הללו, אלא משום שהמה המוצלחים ביותר לתכלית הנרצית מהם, דהיינו שיזכה האדם על ידיהם להתדבק בו, כמו שכתוב: "כל פעל ה' למענהו". ואם כן יש להבין, איך יצוייר לאדם ראיית עולמו בחייו?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

21 בנובמבר 2013

אות עח - לראות עולם הבא אפשר רק על ידי "פקיחת עיניים" בתורה

לראות עולם הבא אפשר רק על ידי "פקיחת עיניים" בתורה
עח. ואומר לך, שראיה זו של "עולמך בחייך" מגיעה לו לאדם על ידי "פקיחת עינים" בתורה, על דרך הכתוב: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". ועל דבר זה משביעים לה לנשמה, בטרם ביאתה לגוף: "אשר אפילו כל העולם יאמרו לך שצדיק אתה, תהיה בעיניך כרשע". דהיינו "בעיניך" דווקא. פירוש: כל עוד שלא זכית לפקיחת "עינים" בתורה, תחזיק את עצמך כרשע, ובל תשטה את עצמך, מכח הפרסום שיש לך בכל העולם, לצדיק.


ובזה תבין גם כן, למה העמידו הברכה של "עולמך תראה בחייך" בראש הברכות. כי לפני זה האדם אינו זוכה אפילו לבחינת "צדיק שאינו גמור".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

20 בנובמבר 2013

אות עט - למה כל עוד שאינך רואה עולם הבא, היה בעיניך כרשע?

למה כל עוד שאינך רואה עולם הבא, היה בעיניך כרשע?

עט. אמנם יש להבין: אם באמת יודע האדם בעצמו, שכבר קיים כל התורה כולה, וכן כל העולם כולו הסכימו לו בזה, למה כל זה לא יספיק לו כלל להחזיק את עצמו כצדיק, אלא שמושבע ועומד להחזיק את עצמו לרשע? ומשום שחסרה לו המדרגה הנפלאה הזאת של "פקיחת העינים בתורה" לראות עולמו בחייו, אתה מדמה אותו לרשע? דבר זה מתמיה ביותר.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

19 בנובמבר 2013

אות פ - הסתרת הפנים, הסתרת הטוב והעונג, נועדה לאפשר מקום יגיעה ובחירה

הסתרת הפנים, הסתרת הטוב והעונג, נועדה לאפשר מקום יגיעה ובחירה
פ. אמנם כבר נתבארו ד' הדרכים (שלבים) של השגתם של בני האדם את השגחת ה' עליהם, שהן:
שתים מבחינת הסתר הפנים,
ושתים מבחינת גילוי הפנים.

ונתבאר הטעם של הסתרת הפנים מהבריות, שהיא בכוונה גדולה כדי ליתן מקום לבני אדם להתיגע ולעסוק בעבודתו ית' בתורה ומצוות מבחינת "בחירה". כי אז עולה נחת הרוח לפני ה' מעבודתם בתורתו ומצוותיו ביותר מהנחת הרוח שלו מהמלאכים של מעלה, שאין להם בחירה אלא שמוכרחים בשליחותם.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

18 בנובמבר 2013

אות פא - הסתר פנים כמעבר לשלמות

הסתר פנים כמעבר לשלמות

פא. ועם כל השבח האמור על בחינת הסתר פנים של ה' מהאדם, איננה ההשגחה הנסתרת נחשבת לשלימות, אלא לבחינת "מעבר" להשגחה גלויה בלבד. כי היא רק המקום, שמשם זוכים לכל השלימות המקווה. דהיינו שכל שכר מצווה, המוכן לאדם מראש מה', האדם אינו זוכה בה אלא מתוך יגיעתו בתורה ומעשים טובים בזמן של הסתר הפנים. כלומר מזמן שעוסק מכח "בחירה". כי אז בהסתר ה' ממנו, יש לו לאדם צער מתוך התחזקותו באמונת ה' בקיום רצונו. וכל השכר של האדם אינו נמדד, אלא לפי הצער שסובל מקיום התורה והמצווה, כדברי בֶּן הֵא הֵא, "לפי הצער - השכר".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

17 בנובמבר 2013

אות פב - כל אדם מוכרח לעבור הסתרת פנים ולזכות להשגחה הגלויה

כל אדם מוכרח לעבור הסתרת פנים ולזכות להשגחה הגלויה
פב. ולפיכך מוכרח כל אדם לעבור ה"מעבר" הזה של הזמן מהסתר הפנים של ה'. וכשמשלים זה במידת היגיעה הנדרשת ממנו, אז זוכה להשגת ההשגחה הגלויה של ה', דהיינו לגילוי הפנים של ה'.
ובטרם שזכה לגילוי הפנים של ה', ואף על פי שרואה את האחוריים של ה', אי אפשר לו שלא יבא פעם לידי עבירה, ולא בלבד שאין בידו לקיים כל תרי"ג (613) המצוות, משום שאין האהבה באה בדרך הכפיה והאונס, אלא אפילו בתרי"ב (612)  מצוות, גם כן אינו שלם, כי אפילו היראה שלו אינה קבועה כהלכתה.
וזה ש"תורה" היא בגימטריא תרי"א (ת=400, ו=6, ר=200, ה=5, 400 + 6 + 200 + 5 = 611 = תרי"א), שכל גימטריא זה אחוריים, שאפילו תרי"ב אינו יכול לקיים כהלכתן. וזה שכתוב: "לא לנצח יָרִי"ב", אלא סופו לזכות לגילוי הפנים של ה'.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

16 בנובמבר 2013

אות פג - ישועת ה' מביאה לגילוי השגחת שכר ועונש ב"פקיחת עיניים" בתורה

ישועת ה' מביאה לגילוי השגחת שכר ועונש ב"פקיחת עיניים" בתורה

פג. והנה, מדרגה ראשונה של גילוי הפנים של ה', שהיא "השגת השגחת שכר ועונש" בבירור המוחלט, אין זו באה ומתגלה לו לאדם, אלא על ידי ישועת ה', שזוכה ב"פקיחת עינים" בתורה בהשגה נפלאה, "ונעשה כמעיין המתגבר", ובכל מצווה שבתורה, שכבר קיים אותה מתוך היגיעה מבחירתו בזמן ההסתר, עכשיו הוא זוכה ורואה בכל מצווה את שכר המצווה, המיועד לו לעולם הבא. וכן זוכה ורואה בכל מצווה ההפסד הגדול, שבעבירה.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

15 בנובמבר 2013

אות פד - השגת שכר ועונש מספקת תענוג בעשיית מצווה

השגת שכר ועונש מספקת תענוג בעשיית מצווה
פד. ואף על פי שעדיין לא הגיע השכר של כל מצווה שעשה לידו, כי "שכר מצווה בעולם הזה", עם כל זה מספיקה לו ההשגה הברורה הזאת לראות שכר ועונש בכל מצווה, מכאן ואילך להרגיש התענוג הגדול בעת עשיית כל מצווה, כי "כל העומד לגבות, כגבוי דמי".
למשל כסוחר, שעשה עסק והרוויח בו סכום גדול, אף על פי שעתיד הריווח להגיע לידו לאחר זמן רב, מכל מקום אם הוא בטוח בלי שום צל של ספק קל, שהריווח יגיע לידו בזמן, הרי אצלו השמחה שווה, כמו שהגיע לידו תיכף.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

14 בנובמבר 2013

אות פה. ההשגחה הגלויה עוזרת להגיע לתשובה מאהבה

ההשגחה הגלויה עוזרת להגיע לתשובה מאהבה
פה. ומובן מאליו, שהשגחה גלויה כזאת של ה' מעידה עליו, על האדם, שמכאן ואילך האדם יתדבק בתורה ומצוות בכל לב ונפש ומאד. וכן שיפרוש ויברח מהעבירות, כמו שבורח מפני אש.

ואף על פי שאינו עוד צדיק גמור, משום שלא זכה עדיין לתשובה מאהבה, מכל מקום הדביקות הגדולה שלו בתורה ומעשים טובים עוזרת לו לאט לאט, לזכות גם כן בתשובה מאהבה, דהיינו המדרגה הב' של "גילוי פנים". ואז יכול לקיים כל תרי"ג המצוות בשלימות, ונעשה צדיק גמור.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

13 בנובמבר 2013

אות פו - למה האדם חייב לעמוד נגד כל העולם ולראות את עצמו כרשע


למה האדם חייב לעמוד נגד כל העולם ולראות את עצמו כרשע

פו. ועתה מובן לנו היטב, מה שהקשינו בענין השבועה, שמשביעין את הנשמה טרם ביאתה לעולם הזה, אשר "אפילו כל העולם אומרים לך, צדיק אתה, אתה תהיה בעיניך כרשע".
     שהקשינו: מאחר שהעולם כולו מסכימים עמו על זה שרואה עצמו שהוא צדיק, למה מחויב להחזיק עצמו כרשע, למה חייב לעמוד נגד דעתו של כל העולם וכל העולם כולו לא יהיה נאמן לו? ויש עוד להוסיף להקשות על הלשון "ואפילו כל העולם כולו אומרים". מה ענין העדות של העולם כולו לכאן? והלא האדם יודע בעצמו יותר מכל העולם כולו, והיה לו להשביעו: "שאפילו אתה יודע בעצמך, שצדיק אתה, אתה תהיה בעיניך כרשע"?".

וביותר קשה, הלא כתוב: "ידע איש בנפשו, אם צדיק גמור הוא או לא". הרי, שיש חיוב ומציאות להיות באמת צדיק גמור. ולא עוד אלא מחוייב לחקור ולידע בעצמו את האמת הזו. ואם כן איך משביעים את הנשמה, ש"תמיד תהיה בעיניה כרשע", ושלא תדע לעולם את האמת בעצמה, אחר שחז"ל חייבו את ההיפך?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

12 בנובמבר 2013

אות פז - "פקיחת עיניים" בתורה היא התנאי ההכרחי כדי להגיע למצוות אהבה ויראה

"פקיחת עיניים" בתורה היא התנאי ההכרחי כדי להגיע למצוות אהבה ויראה
פז. אמנם הדברים מדוייקים מאד, כי האדם עצמו, כל עוד שלא זכה ל"פקיחת עינים" בתורה בהשגה נפלאה, עד שיספיק לו להשגה ברורה בהשגת שכר ועונש, הנה וודאי שלא יוכל לרמות את עצמו בשום אופן, להחזיק את עצמו כצדיק, כי מרגיש בהכרח שחסרים לו ב' המצוות הכוללות ביותר שבתורה, שהן "אהבה" ו"יראה".
שאפילו לזכות ל"יראה" בשלימות, דהיינו באופן "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד" מחמת רוב יראתו מהעונש וההפסד של העבירה, הנה זה לא יצוייר לאדם כלל בטרם שיזכה להשגה שלימה וברורה ומוחלטת בהשגחת שכר ועונש, דהיינו, הזכיה של מדרגה א' של גילוי פנים, המגיעה לו לאדם על ידי "פקיחת עינים" בתורה.
ואין צריך לומר ל"אהבה", שענינה לגמרי מחוץ לגדר יכלתו, להיותה תלויה בהבנת הלב, ושום יגיעה וכפיה אינה מועילה לו כאן. לכן השבועה מתייחסת רק למי שעוד לא הגיע למצוות יראה ואהבה.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא