העיסוק
בתורה מכביד את ההסתר, המחייב להשיג מהר את הגילוי
קא. וזה שכתוב, שה' מסתיר את עצמו בתורה. כי ענין היסורים והצער, שהאדם
משיג בשעת הסתר הפנים, אינו דומה באדם שיש בידו עבירות ומיעט בתורה ומצוות, לאדם
שהרבה בתורה ומעשים טובים. כי הראשון,
שעשה עבירות ומיעט
בתורה, מוכשר ביותר קלות לדון
את קונו לכף זכות, להצדיק את ה', דהיינו לחשוב שהיסורים הגיעו לו מחמת העבירות ומיעוט התורה שבידו.
מה שאין כן השני, שהרבה בתורה ומעשים טובים, קשה לו ביותר לדון את קונו לכף זכות, להצדיק את ה', שהרי לפי
דעתו אינו ראוי לעונשים קשים כל כך. ולא עוד אלא שרואה, שחבריו הגרועים ממנו אינם
סובלים כל כך, על דרך הכתוב: "רשעים ושלוי עולם השגו חיל, וכן לשוא זכיתי
לבבי".
ומכאן תראה, אשר כל
עוד שהאדם אינו זוכה להשגחה של גילוי פנים, נמצא שהתורה והמצוות שהרבה, מכבידים לו
הסתר הפנים במידה מרובה. וזה שכתוב, אשר ה' מסתיר עצמו בתורה.
ובאמת, כל הכובד הזה,
שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, אינו אלא כבחינת כרוזים, אשר התורה הקדושה בעצמה
קוראת אליו על ידי זה, ומעוררתו להזדרז ביותר ולמהר ליתן את סכום היגיעה הנדרש
ממנו, בכדי לזכותו תיכף לגילוי הפנים כחפץ ה'.
