31 באוקטובר 2013

אות צט - הבורא מסתיר את עצמו בתורה ולכן שם הוא מתגלה

הבורא מסתיר את עצמו בתורה ולכן שם הוא מתגלה

צט. ומהמתבאר תבין הכתוב: "כל העוסק בתורה שלא לשמה, תורתו נעשית לו סם המות". גם על מה שאמרו על הכתוב: "אכן אתה אל מסתתר", שה' מסתיר את עצמו בתורה. שהקשינו, שהדעת נותנת שה' מוסתר דווקא בעניני העולם ובהבלי העולם הזה, שהמה מחוץ לתורה, ולא בתורה עצמה, שרק שם מקום הגילוי בלבד? ועוד הקשינו: הסתר זה שה' מסתיר עצמו כדי שיחפשוהו וימצאו אותו, כל זה למה לי?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

30 באוקטובר 2013

אות ק - הבורא מסתיר את עצמו, כדי שהאדם יבקש את התגלותו

הבורא מסתיר את עצמו, כדי שהאדם יבקש את התגלותו
ק. ומהמתבאר תבין היטב, שהסתר זה שה' מסתיר את עצמו כדי שיבקשוהו, פירושו דבר הסתר הפנים, שנוהג עם בריותיו בב' הבחינות: הסתר אחד והסתר בתוך הסתר. ומשמיענו הזוהר, שאל יעלה על הדעת, שה' רוצה להשאר בבחינת השגחה של הסתר פנים מבריותיו, אלא בדומה לאדם שמסתיר את עצמו בכוונה, כדי שחברו יחפש אחריו וימצאהו.


כן ה', בשעה שנוהג עם בריותיו בהסתר פנים, זה רק משום שרוצה שהבריות יבקשו את גילוי פניו וימצאו אותו. כלומר, משום שאין שום דרך ומבוא לבריות, שיוכלו לזכות באור פני מלך חיים, אם לא היה נוהג עמהם מתחילה בהסתר פנים. באופן, שכל ההסתר הוא רק הכנה בלבד אל גילוי הפנים.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  
  

29 באוקטובר 2013

אות קא - העיסוק בתורה מכביד את ההסתר, המחייב להשיג מהר את הגילוי

העיסוק בתורה מכביד את ההסתר, המחייב להשיג מהר את הגילוי
קא. וזה שכתוב, שה' מסתיר את עצמו בתורה. כי ענין היסורים והצער, שהאדם משיג בשעת הסתר הפנים, אינו דומה באדם שיש בידו עבירות ומיעט בתורה ומצוות, לאדם שהרבה בתורה ומעשים טובים. כי הראשון, שעשה עבירות ומיעט בתורה, מוכשר ביותר קלות לדון את קונו לכף זכות, להצדיק את ה', דהיינו לחשוב שהיסורים הגיעו לו מחמת העבירות ומיעוט התורה שבידו.

מה שאין כן השני, שהרבה בתורה ומעשים טובים, קשה לו ביותר לדון את קונו לכף זכות, להצדיק את ה', שהרי לפי דעתו אינו ראוי לעונשים קשים כל כך. ולא עוד אלא שרואה, שחבריו הגרועים ממנו אינם סובלים כל כך, על דרך הכתוב: "רשעים ושלוי עולם השגו חיל, וכן לשוא זכיתי לבבי".
ומכאן תראה, אשר כל עוד שהאדם אינו זוכה להשגחה של גילוי פנים, נמצא שהתורה והמצוות שהרבה, מכבידים לו הסתר הפנים במידה מרובה. וזה שכתוב, אשר ה' מסתיר עצמו בתורה.

ובאמת, כל הכובד הזה, שהוא מרגיש ביותר על ידי התורה, אינו אלא כבחינת כרוזים, אשר התורה הקדושה בעצמה קוראת אליו על ידי זה, ומעוררתו להזדרז ביותר ולמהר ליתן את סכום היגיעה הנדרש ממנו, בכדי לזכותו תיכף לגילוי הפנים כחפץ ה'.

לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  
  

28 באוקטובר 2013

אות קב - הלימוד ללא כוונה "לשמה" מביא למוות

הלימוד ללא כוונה "לשמה" מביא למוות

קב. וזה שכתוב: "כל הלומד שלא לשמה, תורתו נעשית לו סם המוות". כי מלבד שאינו יוצא מבחינת הסתר פנים לגילוי פנים, שהרי לא כיוון דעתו להתייגע ולזכות לו, הנה עוד התורה שמרבה מוסיפה לו הסתר פנים במידה מרובה, עד שנופל ל"הסתר תוך הסתר", שהוא בחינת "מוות", להיות מנותק לגמרי משורשו. ונמצא, שתורתו נעשית לו "סם המוות". יוצא, שמי שנמצא בהסתר, אם לא מוסיף את הכוונה להגיע לגילוי, ככל שהוא מתייגע, הוא יותר מתרחק מהבורא, ונכנס להסתר תוך הסתר, שזה מוות.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

27 באוקטובר 2013

אות קג - בהתחלה התורה מסתירה את הבורא ואחר כך מגלה אותו

בהתחלה התורה מסתירה את הבורא ואחר כך מגלה אותו
קג. ובזה מתבארים ב' השמות הנוהגים בתורה, שהם: נגלה ונסתר. שיש להבין ענין תורת הנסתר למה לי? ולמה אין כל התורה מגולה? אמנם יש כאן כוונה עמוקה.

כי תורת "הנסתר" מרמזת, אשר ה' "מסתתר בתורה". ועל שם זה נקראת "תורת הנסתר".
ותורת ה"נגלה" נקראת כך, משום שה' מתגלה על ידי התורה.


ולפיכך אמרו המקובלים, וכן מובא בסידור הגר"א, אשר סדר השגת התורה, מתחילה בסוד ומסיימת בפשט. דהיינו כאמור, שעל ידי היגיעה הרצויה, שהאדם מתייגע מתחילתו בתורת הנסתר, זוכה על ידיה לתורת הנגלה, שהיא הפשט. הרי שמתחיל בנסתר, שנקרא "סוד". וכשזוכה, מסיים ב"פשט".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

26 באוקטובר 2013

אות קד - למידה א' של האהבה זוכים מתוך שמרגישים בהווה שכר מצווה העתידי

למידה א' של האהבה זוכים מתוך שמרגישים בהווה שכר מצווה העתידי
קד. ונתבאר היטב מה שהקשינו: איך אפשר לזכות למדרגה ראשונה של אהבה, שהיא בחינת "האהבה התלויה בדבר", כי נודענו שאף על פי ש"אין שכר מצווה בעולם הזה", מכל מקום השגת שכר המצווה ישנה גם בעולם הזה, הבאה לו לאדם על ידי "פקיחת עינים" בתורה.

כנזכר למעלה, אשר ההשגה הברורה הזאת דומה לו לגמרי, כמו שמקבל שכר המצווה תיכף על המקום (אות פ"ד), שמשום זה מרגיש הטבתו הנפלאה הכלולה במחשבת הבריאה, שהיא כדי להנות לנבראיו כידו המלאה הטובה והרחבה, שמתוך רוב הטובה שמשיג, מתגלה בינו לבין ה' אהבה נפלאה, המושפעת אליו בלי הפסק באותם הדרכים והצנורות שבהם מתגלה האהבה הטבעית.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

25 באוקטובר 2013

אות קה - למידה ב' של האהבה זוכים על פני כל הייסורים מהסתר פנים

למידה ב' של האהבה זוכים על פני כל הייסורים מהסתר פנים

קה. אמנם כל זה מגיע לו מעת השגתו בהשגחה ואילך. אבל כל היסורים מחמת השגחת הסתר הפנים שסבל בטרם שזכה לגילוי פנים האמור, אף על פי שאינו רוצה לזכור אותם, "כי על כל פשעים תכסה אהבה", אמנם נחשבים וודאי לפגם גדול אפילו מבחינת אהבה שבין הבריות, ואין צריך כלפי אמיתיות השגחת ה', להיותו "טוב ומיטיב לרעים ולטובים". ולפיכך יש להבין: איך אפשר לו לאדם לזכות לאהבת ה' בבחינה כזו, אשר ירגיש וידע שה' עשה לו טובות נפלאות תמיד מעת הולדו ואילך, ולא עשה לו שום גרם של רע כל שהוא מעודו ולתמיד, שהיא בחינה ב' של אהבה?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  
  

24 באוקטובר 2013

אות קו - התשובה מאהבה מעבירה זדונות לזכויות

התשובה מאהבה מעבירה זדונות לזכויות

קו. וכדי להבין זאת לדברי חז"ל אנו צריכים, שאמרו: "שהעושה תשובה מאהבה, נעשו לו הזדונות כזכויות". פירוש, שה' לא בלבד שמוחל לו הזדונות, אלא כל זדון ועבירה שעשה מהפך ה' למצווה.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

23 באוקטובר 2013

אות קז - בגילוי פנים: האדם שמח על הייסורים שעבר בהסתר

בגילוי פנים: האדם שמח על הייסורים שעבר בהסתר

קז. ולפיכך, אחר שזכה האדם להארת פנים במידה כזו שכל עבירה שעשה אפילו אותן שעבר במזיד, היא נהפכת ונעשית לו למצווה, הנה נמצא מחמת זה ששש ושמח, על כל רגשי היסורים והמכאובים המרים והטרדות המרובות, שעברו עליו מעודו מעת היותו נתון בב' הבחינות של הסתר הפנים, כי המה הם שגרמו והביאו לו את כל הזדונות הללו, שנהפכו לו עתה למצוות, מסיבת הארת פני ה' המפליא פלאות. וכל צער וטרדה, שהעבירו אותו על דעתו ונכשל בשגגות כבהסתר הא' או שנכשל בזדונות כבהסתר הכפול, נהפך ונעשה לו עתה לבחינת גרם והכנה רגילה לקיום מצווה. ולקבל עליה שכר גדול ונפלא לנצח. ונהפך לו על כן כל צער לשמחה גדולה, וכל רעה לטובה נפלאה.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

22 באוקטובר 2013

אות קח - משל על העבד היהודי שמצטער שקיבל מעט מכות משונא ישראל

משל על העבד היהודי שמצטער שקיבל מעט מכות משונא ישראל
קח. וזה דומה למעשה, שמספר העולם על יהודי נאמן בית אצל אדון אחד, שהיה האדון אוהבו כנפשו. וקרה פעם שהאדון נסע לדרכו, והניח עסקיו ביד ממלא מקומו. והאיש הזה היה שונא ישראל. מה עשה, נטל ליהודי והלקה אותו חמש מכות לעיני כולם, כדי להשפילו היטב. וכאשר חזר האדון, הלך אליו היהודי וסיפר לו כל שקרה לו. ויחר אפו של האדון מאד ויקרא לממלא המקום, ויצווהו לתת ליהודי תיכף על יד אלף אדומים בעד כל מכה שהלקהו.


נטלם היהודי ושב לביתו. מצאה אותו אשתו בוכה. אמרה לו בחרדה רבה: "מה קרה לך עם האדון?" סיפר לה. אמרה לו: "אם כן למה אתה בוכה?" אמר לה: "אני בוכה משום שלא הלקה לי אלא חמש מכות. והלואי היה נותן לי לכל הפחות עשר מכות. כי עתה היו לי עשרת אלפים אֲדוּמִים".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

21 באוקטובר 2013

אות קט - ההרגשה לאחר מחילת העוונות

ההרגשה לאחר מחילת העוונות

קט. והנה הרְאֵיתָ לדעת, אשר אחר שזכה האדם למחילת עוונות, בדרך שהזדונות נעשו לו כזכויות, הנה אז זוכה גם כן לבא עם ה' באהבה במדרגה הב', אשר הנאהב לא גרם לאוהבו מעודו שום רע ואפילו צל של רע, אלא הולך ועושה לו טובות מרובות ונפלאות, מעודו ולתמיד (אות ע'). באופן, שתשובה מאהבה והתהפכות הזדונות לזכויות באים כאחד.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

20 באוקטובר 2013

אות קי - איך חטא אחד של היחיד גורם לאובדן כל טוב ממנו ומהעולם כולו?

איך חטא אחד של היחיד גורם לאובדן כל טוב ממנו ומהעולם כולו?
קי. ועד כאן לא ביארנו אלא בחינת "האהבה התלויה בדבר" בב' דרגותיה. אבל עדיין צריך להבין: איך זוכה האדם לבא עם ה' בב' הבחינות של "האהבה שאינה תלויה בדבר"?


ובדבר הזה צריכים להבין היטב דברי חז"ל, במה שכתוב: "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי. עשה מצווה אחת, אשריו שהכריע עצמו לכף זכות. עשה עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה, שנאמר: "וחוטא אחד". רבי אלעזר בן רבי שמעון אומר: "לפי שהעולם נידון אחר רובו, והיחיד נידון אחר רובו, עשה מצווה אחת - אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות, עבר עבירה אחת - אוי לו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה, שנאמר: "וחוטא אחד" בשביל חטא יחידי שעשה זה, אבד ממנו ומכל העולם טובה הרבה".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

19 באוקטובר 2013

אות קיא - העושה מצווה אחת או עברה אחת, מכריע, מתוך שהוא נידון אחר רובו

העושה מצווה אחת או עברה אחת, מכריע, מתוך שהוא נידון אחר רובו

קיא. ולכאורה הדברים הללו מוקשים מתחילתם עד סופם. כי אומר, שהעושה מצווה אחת תיכף מכריע לכף זכות, בשביל שנידון אחר רובו. הלא זה אמור רק באותם שחציים חייב וחציים זכאי, שמזה אין רבי אלעזר בן רבי שמעון מדבר כלל. ורש"י פירש דבריו, שסובבים על דברי התנא הראשון, שאומר: "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו חציו חייב וחציו זכאי". ורבי אלעזר מוסיף, שיראה כן גם את העולם כולו, כאלו הם חציים חייבים וחציים זכאים, ועוד: למה שינה לשונו ולמה אינו מדבר כמו הלשון של התנא הראשון, אם המשמעות היא אחת?


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

18 באוקטובר 2013

אות קיב - איך האדם יכול לראות את עצמו רק "חצי חייב"?

איך האדם יכול לראות את עצמו רק "חצי חייב"?
קיב. וביותר קשה על הדבר גופו: שהאדם יראה את עצמו כאילו הוא רק מחצה חייב. שזה פלא: אם האדם יודע את עונותיו המרובים, ישקר בעצמו לומר שהוא מחצה על מחצה. והתורה אמרה: "מדבר שקר תרחק".


ועוד הרי הפסוק דורש: "וחוטא אחד יאביד טובה הרבה". דהיינו, משום עבירה אחת מכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה. הרי שהמדובר הוא ממציאות אמיתית ולא באיזה דמיון כוזב, שהאדם צריך לדמות את עצמו ולעולם.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

17 באוקטובר 2013

אות קיג - "בינוני" הוא מי שחסרה לו מצוות האהבה

"בינוני" הוא מי שחסרה לו מצוות האהבה
קיג. וכן תמוה: היתכן שאין בכל דור ודור אנשים הרבה שעושים מצוה אחת? ואיך העולם מוכרע לכף זכות? כלומר, שאין המצב משתנה כלל, אלא עולם כמנהגו נוהג?

אלא, שצריכים כאן לעמקות יתירה, כי הדברים על פי שטחיותם אין להם שום הבנה. אמנם הַבְּרָיְיתָּא אינה מדברת כלל על אדם, שיודע בעצמו שעוונותיו מרובים, ללמד אותו לשון שקר שהוא מחצה על מחצה, וכן לפתותו שאינה חסרה לו אלא מצווה אחת. שאין זה מדרך חכמים כלל.

אלא הַבְּרָיְיתָּא מדברת על אדם, שמרגיש ומדמה עצמו שצדיק גמור הוא לגמרי, ומוצא את עצמו בתכלית השלימות. שהוא משום שכבר זכה למדרגה ראשונה של אהבה על ידי "פקיחת עינים" בתורה, אשר כבר "היודע תעלומות מעיד עליו שלא ישוב לכסלו עוד".


ואליו מדבר התנא הראשון, ומברר לו את דרכיו ומוכיח לו, שעדיין אינו צדיק אלא שהוא בינוני, שפירושו, מחצה חייב ומחצה זכאי. והוא משום שעדיין חסרה לו "מצווה אחת" ממספר תרי"ג המצוות שבתורה, שהיא מצוות האהבה. כי כל עדותו של "היודע תעלומות שלא יחטא עוד" הנה הוא רק מחמת הבהירות שבהשגתו, בהפסד הרב של העבירה, שזה נבחן ל"יראת העונש". ומכונה משום זה "תשובה מיראה".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

16 באוקטובר 2013

אות קיד - בתשובה מיראה לא מתקנים את העבר

בתשובה מיראה לא מתקנים את העבר

קיד. גם נתבאר שמדרגה זאת של תשובה מיראה, עדיין אינה מתקנת את האדם, אלא רק מעת התשובה ואילך. אמנם כל הצער והיסורים שסבל בעבר, בטרם שזכה לגילוי הפנים, נשארים כמות שהיו בהרגשתו וזכרונו בלי שום תיקון. גם העבירות שעשה לא נתקנו לו לגמרי, אלא שנשארים הזדונות בבחינת שגגות.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

15 באוקטובר 2013

אות קטו - "חציו חייב וחציו זכאי": זכה לתשובה, ועדיין חייב לתקן את העבר

"חציו חייב וחציו זכאי": זכה לתשובה, ועדיין חייב לתקן את העבר
קטו. ולפיכך אומר התנא הראשון, שאדם כזה שעדיין חסרה לו "מצווה אחת", יראה את עצמו "כאלו הוא חציו חייב וחציו זכאי". כלומר, שידמה לעצמו שאותה העת שזכה לתשובה מיראה, הרי היא נמצאת באמצע שנותיו. שבאופן זה עוד מהעבר שלו נמצא "חציו חייב". דהיינו באותה מחצית שנותיו, שעברה עליו בטרם שעשה תשובה. שהוא מאז בודאי חייב, כי התשובה מיראה אינה מתקנת אותם את חטאי העבר.


ונמצא גם כן, שהוא "חציו זכאי". דהיינו במחצית שנותיו, מעת שזכה לתשובה מיראה ואילך, שאז מעת התשובה ואילך הוא זכאי וודאי, להיותו בטוח שלא יחטא עוד. הרי שבחצי שנותיו הראשונים הוא חייב, ובחצי שנותיו האחרונים הוא זכאי.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

14 באוקטובר 2013

אות קטז - מצוות האהבה מכריעה לכף זכות

מצוות האהבה מכריעה לכף זכות
קטז. ואומר לו התנא הראשון, שיחשוב בעצמו, שאם עשה "מצווה אחת", דהיינו אותה המצווה שחסרה לו ממספר תרי"ג: "אשריו, שהכריע עצמו לכף זכות". כי הזוכה למצות האהבה, דהיינו על ידי התשובה מאהבה, שזוכה על ידיה שהזדונות נהפכו לו לזכויות, שאז גם כל צער ועצב שסבל מעודו, מטרם שזכה לתשובה מאהבה, נהפכים לו לתענוגות נפלאים לאין קץ, עד שמצטער בעצמו על מה שלא סבל מהם כפלי כפליים (אות ק"ח).


הנה זהו שנקרא "הכרעה לכף זכות". שהרי כל רגשותיו עם השגגות והזדונות נהפכו לו לזכויות. והיינו הכרעה ל"כף זכות". שכל הכף המלאה חובות, נהפכה ונעשתה לכף מלאה זכויות. והתהפכות זו מכונה בלשון חכמים "הכרעה".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

13 באוקטובר 2013

אות קיז - אין תשובה שלמה ללא תשובה מאהבה

אין תשובה שלמה ללא תשובה מאהבה
קיז. ועוד אומר התנא הראשון, ומזהיר אותו, שכל עוד שהוא בינוני ולא זכה ל"מצווה אחת" החסרה לו מהמספר תרי"ג, אל יאמין בעצמו עד יום מותו. ולא יסמוך עצמו גם על העדות של "היודע תעלומות שלא ישוב לכסלו עוד". אלא שהוא עלול עוד לבא לידי עבירה.


ולפיכך יחשוב בעצמו: אם עבר עבירה אחת, אוי לו שהכריע את עצמו לכף חובה. כי אז יאבדו תיכף כל השגתו הנפלאה בתורה, וכל גילוי הפנים שזכה, וחוזר לבחינת הסתר פנים. ונמצא, מכריע את עצמו לכף חובה. כי יאבדו כל הזכויות והטוב, אפילו מחצי שנותיו האחרונים. ועל זה מביא לו התנא ראיה מהכתוב: "וחוטא אחד יאבד טובה הרבה".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

12 באוקטובר 2013

אות קיח - בחינה ד' של אהבה

בחינה ד' של אהבה

קיח. עתה תבין את ההוספה, שרבי אלעזר בן רבי שמעון מוסיף על דברי התנא הראשון. גם למה אינו מביא הלשון של "חציו חייב וחציו זכאי" כמו התנא הראשון. כי התנא הראשון מדבר מבחינה ב' ומבחינה ג' של האהבה (אות ע', אות ע"ב). ורבי אלעזר בן רבי שמעון מדבר אמנם מבחינה ד' של האהבה, שהיא האהבה הנצחית דהיינו גילוי הפנים כמות שהוא באמת מבחינת "הטוב והמיטיב לרעים ולטובים".


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא  

  

11 באוקטובר 2013

אות קיט - כדי לזכות לאהבה האדם חייב להכיר את יחסו הטוב של הבורא לכולם

כדי לזכות לאהבה האדם חייב להכיר את יחסו הטוב של הבורא לכולם
קיט. ונתבאר, שאי אפשר לזכות לבחינה ד' של אהבה, שהיא האהבה הנצחית, אלא רק בשעה שהוא בקי ומכיר ויודע כל עסקיו של הנאהב בכלל, איך הוא מתנהג עם כל אחרים, אף אחד מהם לא יחסר לו. ולכן גם הזכות הגדולה, שהאדם זוכה להכריע את עצמו לכף זכות, עדיין אינה מספיקה לו לזכות לאהבה השלמה, דהיינו לבחינה ד'. כי עתה אינו משיג מעלת ה' מבחינת "הטוב ומיטיב לרעים ולטובים", אלא מתוך השגחתו רק לפי עצמו (אות ק"ז).


אבל עוד אינו יודע מהשגחת ה' באופן הנעלה והנפלא הזה עם יתר בריות העולם. ונתבאר לעיל, שכל כמה שאינו יודע כל עסקיו של הנאהב עם אחרים, עד אף אחד מהם לא יחסר, עדיין אין האהבה נצחית (אות ע"ג). ולפיכך הוא מחוייב להכריע גם כל העולם לכף זכות. ורק אז מתגלה לו האהבה הנצחית.


לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא