הבורא מכוון את האדם למטרת החיים,
ובחירתו של האדם היא בחיזוק לאותו כיוון
ד. ובאמור, תבין דברי חז"ל על הכתוב: "ובחרת בחיים", שאומר לנו הבורא "אני
מורה לכם שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו: "בחר לך חלק יפה
בנחלתי". ומעמידו, הבורא מעמיד את האדם,
על החלק היפה ואומר לו: "את זה ברור לך".
ועל האדם לעשות בחירה. ועל זה
נאמר: "ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומך גורלי, הנחת ידי על הגורל הטוב, לומר,
"את זה קח לך".
שלכאורה הדברים תמוהים, כי הכתוב אומר "ובחרת בחיים",
שהמשמעות היא, שהאדם בוחר מעצמו. והם אומרים, שמעמידו על החלק היפה. אם כן נראה לנו כבר אין כאן בחירה?
ולא עוד אלא שאומרים, אשר ה' מניח ידו של אדם על גורל הטוב. וזה מפליא מאד, שאם
כן היכן הבחירה שבאדם?
ובמבואר תבין דבריהם כמשמעם, שהכול נאמר בדיוק. כי אמת
הדבר ונכון מאד, שה' בעצמו מניח ידו של אדם על גורל הטוב. במה? דהיינו, על ידי
שנותן לו חיי נחת ועונג בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל
תוכן. שבהכרח נעתק האדם ובורח מהם, בזמן שיראה לו אפילו כמציץ מן החרכים איזה מקום
שלוה, להמלט שמה מהחיים האלו הקשים ממות. שאין לך הנחת ידו של אדם מצד ה' גדולה מזו.
ודבר הבחירה של האדם היא רק לענין החיזוק, בדרך החדשה שמראה לו הבורא. כי וודאי עבודה גדולה ויגיעה רבה יש כאן, עד שיזכך גופו, היינו הרצונות, ויוכל
לקיים התורה ומצוות כהלכתם, דהיינו לא להנאת עצמו אלא כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו,
שנקרא "לשמה". שרק באופן זה זוכה לחיי אושר ונועם, המלווים עם קיום
התורה. וזהו הפיתרון על השאלה "מה הטעם
בחיינו?".
ובטרם שמגיע לזכוך הזה, נוהג וודאי בחירה, אבל רק להתחזק בדרך הטוב
בכל מיני אמצעים ותחבולות. לכן ויעשה כל מה שתמצא ידו לעשות בכחו בבחירה לזרז את התיקונים שלו, עד שיגמור את מלאכת הזכוך של
הרצונות, שלא יהיו להנאת עצמו אלא כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, שנקרא
"לשמה". ולא יפול תחת משאו
באמצע הדרך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה