אות ג - הפתרון לשאלת "מה הטעם בחיי?" הוא "טעמו וראו כי טוב ה'"

הפתרון לשאלת "מה הטעם בחיי?" הוא "טעמו וראו כי טוב ה'"

ג. אכן, לפתרון חידה סתומה זו דיבר הכתוב: "טעמו וראו כי טוב ה'". שרק מתוך השאלה "מה הטעם בחיינו?" מגלים את הבורא. שרק מי שבוערת בו השאלה הזאת, הוא מוכן לגילוי הבורא, ולכן הוא ראוי ללימוד הקבלה. כי מקימי התורה והמצוות כהלכתן, כמו שכתוב: "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין" ו"שהמאור שבה מחזירו למוטב", היינו מתקן את כל הרצון הרע שבאדם. שזה נקרא "קיום מצווה". המה הטועמים טעם החיים בגילוי הבורא. והמה הרואים ומעידים כי טוב ה', שברא העולמות כדי להיטיב לנבראיו, כי מדרך הטוב להיטיב.

אבל וודאי, מי שעדיין לא טעם את החיים של קיום תורה ומצוות רוחניים, הוא לא יכול להבין ולהרגיש "כי טוב ה'", אשר כל הכוונה של ה' בבראו אותו, היתה רק להיטיב לו. ועל כן אין לו עצה אחרת, אלא לילך ולקיים התורה והמצות כהלכתם  היינו הרוחניים. כדי לגלות את הבורא ואת טעם החיים.

וזה שכתוב: "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע". כלומר, בטרם נתינת התורה, לא היו לפנינו אלא המות והרע. פירוש, כמו שכתוב, שהרשעים בחייהם נקראים "מתים", משום שטוב מותם מחייהם, להיות היסורים והמכאובים שסובלים בשביל השגת קיום חייהם, עולה פי כמה מרובה על קצת התענוג, שמרגישים בחיים הללו.

אמנם כשזוכים לתורה ומצות רוחניים, אשר בקיומה אנחנו זוכים בחיים האמתיים בגילוי הבורא, השמחים ומשמחים לבעליהן, כמו שכתוב "טעמו וראו כי טוב ה'". ועל כך אומר הכתוב: "ראה, נתתי לפניכם היום את החיים והטוב". מה שלא היה לכם במציאות כלל קודם נתינת התורה. והבחירה היחידה של האדם היא לגלות את הבורא.

וזהו שמסיים הכתוב: "ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך". שלכאורה הלשון מכופל: ובחרת בחיים למען תחיה. אלא הכוונה על החיים בקיום תורה ומצוות רוחניים, שאז חיים באמת. מה שאין כן חיים בלי תורה ומצוות רוחניים, המה קשים ממות. כמו שמרגישים בחיינו.

וזהו שאמרו חז"ל: "רשעים בחייהם נקראים מתים", כמבואר. מי שמגלה את מצבו האמיתי, רואה שנמצא בהופכיות מהבורא ובעצמו קובע שזוהי צורה של מוות. וזה שכתוב: "למען תחיה אתה וזרעך". כלומר, שחיים בלי תורה, ללא תיקון הרצונות, לא לבד שאין בהם הנאה של כלום לבעלים, אלא גם אינו יכול להנות לאחרים. כלומר, אפילו בבנים שמוליד, לעתידו ולדור הבא, אין לו נחת. להיות גם חיי הבנים האלו, קשים ממות, עוד יותר ממנו. ואיזו מתנה הוא מנחיל להם?

אמנם החי בתורה ומצוות רוחניים, ברצונות מתוקנים,  לא רק שזוכה ליהנות מחייו עצמו, הוא שמח עוד להוליד בנים ולהנחילם מהחיים הטובים הללו. וזה שכתוב: "למען תחיה אתה וזרעך", כי יש לו תענוג נוסף בחיים של בניו, שהוא היה הגורם להם. שמגלה קיום נצחי ושלם.

לפרק הקודם               לתוכן העניינים                 לפרק הבא