ד' בחינות גילוי ההשגחה שבעולמות
קנ. נתבארו כבר ב' הבחינות הראשונות של ההשגחה מבחינת הסתר פנים ושניהם בחינת עולם
העשיה. כי על כן כתוב בספר עץ חיים של
האר"י שעולם העשיה רובו
רע. וגם אותו מיעוט טוב שישנו בו מעורב גם כן יחד עם הרע בלי להכירו. פירוש: כי
מצד ההסתר הא' נמשך שרובו רע, דהיינו היסורים והמכאובים שמקבלי ההשגחה הזאת
מרגישים. ומצד ההסתר הכפול נמצא, שגם הטוב מתערב ברע ואין הטוב ניכר לגמרי.
והבחינה הראשונה של
גילוי פנים היא בחינת עולם היצירה. ולכן כתוב בספר עץ חיים, שעולם
היצירה חציו טוב וחציו רע. דהיינו שהמשיג הבחינה הראשונה של גילוי פנים, שהיא
בחינה א' של האהבה התלויה בדבר, המכונה רק "תשובה מיראה", הוא נקרא
"בינוני", והוא חציו חייב וחציו זכאי.
והבחינה השניה של האהבה
שהיא גם כן תלויה בדבר, אלא שאין שום זכר ביניהם מהיזק ורע כל שהוא, וכן בחינה ג'
של האהבה, שהיא בחינה א' של "אהבה שאינה תלויה בדבר", שתיהן בחינת עולם
הבריאה. ולכן כתוב בספר עץ חיים, שעולם הבריאה הוא
"רובו טוב ומיעוט הרע אינו ניכר" ומתוך שהבינוני זוכה למצווה אחת, הוא
מכריע את עצמו לכף זכות, שנקרא משום זה "רובו טוב". והיינו בחינה ב' של
האהבה. ומיעוט הרע שאינו ניכר שישנו בבריאה, נמשך מבחינה ג' של האהבה, שהיא "אהבה שאינה תלויה
בדבר". וגם כבר הכריע את עצמו לכף זכות, אמנם עדיין לא הכריע את העולם כולו,
שנמצא מזה שמיעוטו רע, כי עדיין אין האהבה הזו בבחינת נצחיות. אמנם אין המיעוט הזה
ניכר, כי עדיין לא הרגיש שום רע והיזק אפילו כלפי אחרים.
ובחינה ד' של האהבה,
שפירושה "אהבה שאינה תלויה בדבר וגם היא נצחית", היא בחינת עולם
האצילות. וזה שכתוב בספר עץ חיים, שבעולם האצילות אין שום רע כל שהוא, ושם "לא יגורך רע".
כי אחר שהכריע גם את העולם כולו לכף זכות, הרי האהבה נצחית ומוחלטת, ולא יצוייר
עוד שום כיסוי והסתר לעולם, כי שם מקום גילוי הפנים לגמרי, כמו שכתוב "ולא
יכנף עוד מוריך, והיו עיניך רואות את מוריך". כי כבר יודע כל עסקיו של ה' עם
כל הבריות בבחינת ההשגחה האמיתית, המתגלה משמו "הטוב והמיטיב לרעים
ולטובים".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה