ב"עולמך תראה בחייך" רואים את העולם הבא בהווה
עו. אמנם כן צללנו לתוך מים אדירים. ולכל הפחות יש לנו להעלות מכאן
מרגלית יקרה. ונבאר על כן מאמר: "כשהיו החכמים יוצאים מבית רבי אמי, ויש
אומרים מבית רבי חנינא, אמרו לו כך: עולמך תראה בחייך, ואחריתך לחיי העולם הבא,
ופעמיך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומין".
ויש כאן להבין: למה
לא אמרו: "עולמך תקבל בחייך", אלא רק "תראה"? ואם באו לברך,
היה להם לברך בשלימות, דהיינו שישיג ויקבל עולמו בחייו? ועוד יש להבין בכלל: למה
לו לאדם לראות העולם הבא שלו בחייו, וכי לא מספיק הוא, אשר אחריתו לחיי העולם הבא?
ועוד, למה העמידו ברכה זו בראשונה בראש
הברכות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה