כשמשיג השגחה גלויה, אז נמשכת לו האהבה מאליה
צח. עתה תראה, שמה שהקשו על מצוות האהבה, לומר שהמצווה הזאת איננה
בידינו, משום שאין האהבה באה בדרך כפיה ושעבוד - שאין זו קושיא כלל, כי הוא לגמרי
בידינו. שהרי אפשר לכל אדם להתייגע בתורה, עד שימצא השגת השגחת ה' הגלויה, כמו שכתוב:
"יגעתי ומצאתי, תאמן". וכשזוכה להשגחה הגלויה, כבר האהבה נמשכת לו מאליה
בצנורות הטבעיים.
ומי שאינו מאמין
שאפשר לו לזכות לזה על ידי יגיעתו, יהיה זה מטעם שיהיה, נמצא בהכרח שאינו מאמין בדברי
חז"ל, אלא מדמה לעצמו שהיגיעה אינה מספקת לכל אדם, שהיא בניגוד למה שכתוב:
"יגעתי ולא מצאתי, אל תאמן". וכמו כן בניגוד לדברי הכתוב שאומר "וּמְשַחֲרַי
יִמְצָאֻנְנִי". דהיינו "וּמְשַחֲרַי" דייקא, יהיה מי שיהיה, כקטן
כגדול. אמנם ליגיעה הוא צריך וודאי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה