"פקיחת
עיניים" בתורה היא התנאי ההכרחי כדי להגיע למצוות אהבה ויראה
פז. אמנם הדברים
מדוייקים מאד, כי האדם עצמו, כל עוד שלא זכה ל"פקיחת עינים" בתורה בהשגה
נפלאה, עד שיספיק לו להשגה ברורה בהשגת שכר ועונש, הנה וודאי שלא יוכל לרמות את
עצמו בשום אופן, להחזיק את עצמו כצדיק, כי מרגיש בהכרח שחסרים לו ב' המצוות
הכוללות ביותר שבתורה, שהן "אהבה" ו"יראה".
שאפילו לזכות
ל"יראה" בשלימות, דהיינו באופן "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב
לכסלו עוד" מחמת רוב יראתו מהעונש וההפסד של העבירה, הנה זה לא יצוייר לאדם
כלל בטרם שיזכה להשגה שלימה וברורה ומוחלטת בהשגחת שכר ועונש, דהיינו, הזכיה של
מדרגה א' של גילוי פנים, המגיעה לו לאדם על ידי "פקיחת עינים" בתורה.
ואין צריך לומר
ל"אהבה", שענינה לגמרי מחוץ לגדר יכלתו, להיותה תלויה בהבנת הלב, ושום
יגיעה וכפיה אינה מועילה לו כאן. לכן השבועה מתייחסת רק למי שעוד לא הגיע למצוות יראה ואהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה