יגעתי בתורה - מצאתי בורא
צג. וזהו לשון חז"ל: "אמר רבי יצחק, אם יאמר לך אדם:
"יגעתי ולא
מצאתי" - אל תאמן,
"לא יגעתי
ומצאתי" - אל תאמן,
"יגעתי ומצאתי"
- תאמן.
והנה, הקשינו (אות מ') על מה שכתוב "יגעתי ומצאתי, תאמן", שהלשון לכאורה סותרת את עצמה. כי יגיעה נופלת על קנין ומציאה נופלת על דבר שמגיע לו בלי טורח כלל ובהסח הדעת. והיה לו לומר: "יגעתי וקניתי".
אמנם תדע, שלשון "מציאה" זו שמזכירים כאן, הכוונה היא על לשון הכתוב "וּמְשַחֲרַי יִמְצָאֻנְנִי". וסובב על "מציאות פני ה', על דרך שכתוב בזוהר, ש"אינם מוצאים את ה' אלא רק בתורה". כלומר, שעל ידי יגיעה בתורה זוכים למצוא גילוי הפנים של ה'.
ולפיכך, דייקו
חז"ל בדבריהם ואמרו: "יגעתי ומצאתי, תאמן." כי ה"יגיעה"
היא בתורה וה"מציאה" היא בגילוי הפנים של השגחת ה' (אות מ"ז). ובכוונה
לא אמרו: "יגעתי וזכיתי, תאמן", או: "יגעתי וקניתי", כי אז
היה מקום לטעות בדברים, שהזכיה או הקנין סובבים על קנין התורה בלבד. ולפיכך דייקו
בלשון "מצאתי", להורות שהכוונה היא על דבר נוסף על קנין התורה, דהיינו
מציאות גילוי השגחת ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה