כשכל
העבירות נהפכות לזכויות נחשב צדיק גמור
קכ. וזה שאומר רבי אלעזר בן רבי שמעון: "לפי שהעולם נידון אחר רובו
והיחיד נידון אחר רובו". ומתוך שמדבר מכל העולם אינו יכול לומר כמו התנא
הראשון, שיראה אותם כאלו הם חציים חייב
וחציים זכאי. כי מדרגה זו מגיעה לו לאדם רק בזמן שזוכה לגילוי פנים ולתשובה מיראה.
ואיך יאמר זה על כל העולם כולו, בזמן שהמה לא זכו לתשובה זו? ולפיכך מוכרח רק
לומר, שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו.
פירוש, כי אפשר לחשוב
שאין האדם זוכה לבחינת צדיק גמור, אלא בזמן שאין לו שום עבירה ולא חטא מעודו. אבל
הללו שנכשלו בחטאים וזדונות, כבר אינם ראויים לזכות לבחינת צדיקים גמורים. לפיכך
מלמדנו רבי אלעזר בן רבי שמעון, שאינו כך, אלא שהעולם נידון אחר רובו וכן היחיד.
כלומר, שאחר שיצא
מבחינת בינוני, דהיינו לאחר שעשה תשובה מיראה, שאז זוכה תיכף בתרי"ג מצוות
ונקרא "בינוני", דהיינו מחצית שנותיו חייב ומחצית שנותיו זכאי, הנה אחר
זה, אם רק מוסיף מצווה אחת, דהיינו מצוות אהבה, נבחן שהוא רובו זכאי ומכריע הכל
לכף זכות. כלומר, שהכף של העבירות נהפכת גם כן לזכויות.
הרי שאפילו יש בידו
כף מלאה של עוונות וזדונות, נהפכים כולם לזכויות. ודומה וודאי למי שלא חטא מעולם,
ונחשב לצדיק גמור. וזה שאמר, שהעולם וכן היחיד נידון אחר רובו. כלומר, שהעבירות
שבידו מלפני התשובה, אינן באות בחשבון כלל, כי נהפכו לזכויות. הרי שאפילו רשעים
גמורים, אחר שזכו לתשובה מאהבה, נחשבים לצדיקים גמורים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה