העושה מצווה אחת או עברה אחת, מכריע, מתוך שהוא נידון אחר רובו
קיא. ולכאורה הדברים הללו מוקשים מתחילתם עד סופם. כי אומר, שהעושה מצווה
אחת תיכף מכריע לכף זכות, בשביל שנידון אחר רובו. הלא זה אמור רק באותם שחציים
חייב וחציים זכאי, שמזה אין רבי אלעזר בן רבי שמעון מדבר כלל. ורש"י פירש
דבריו, שסובבים על דברי התנא הראשון, שאומר: "לעולם יראה אדם את עצמו כאלו
חציו חייב וחציו זכאי". ורבי אלעזר מוסיף, שיראה כן גם את העולם כולו, כאלו
הם חציים חייבים וחציים זכאים, ועוד: למה שינה לשונו ולמה אינו מדבר כמו הלשון של התנא
הראשון, אם המשמעות היא אחת?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה