בזכותו מצטער על הציבור: קונה חובתו של עולם ומכריע אותו לזכות
קכה. עוד צריכים לזכור, שאי אפשר לזכות לבחינה ד' של אהבה, אם לא שיזכה
קודם להשיג לבחינת גילוי פנים, העתיד לבא לכל העולם, שבזה כחו יפה להכריע גם את כל
העולם לכף זכות.
וכבר נתבאר, שענין
גילוי הפנים מחוייב להפוך כל צער ועצבון שבאו בעת הסתר פנים, ולעשותם לתענוגות
נפלאים, עד כדי להצטער על מיעוט היסורים שסבל.
ומכיון שכן יש לשאול:
אדם, כשהוא מכריע את עצמו לכף זכות, הוא וודאי זוכר כל הצער והמכאובים, שהיו לו
בשעת הסתרת הפנים. לכן יש מציאות שכולם מתהפכים לו לתענוגות נפלאים.
אך כשהוא מכריע את כל
העולם לכף זכות, מאין יודע את מידת הצער שכל הבריות שבעולם סובלים, כדי שיבין
אותם, איך הם מוכרעים לכף זכות, באותו האופן שביארנו באדם, בהכרעת עצמו?
וכדי שלא תהיה כף
הזכות של כל העולם חסרה, בעת שיהיה מוכשר להכריע אותם לכף זכות, אין לאדם שום
תחבולה אחרת, אלא שיראה להצטער עצמו תמיד בצרת הצבור, ממש כמו שמצטער בצרותיו
עצמו, כי אז תהיה לו כף החובה של כל העולם מוכנה בקרבו, כמו כף החובה של עצמו,
באופן, שאם יזכה להכריע את עצמו לכף זכות, יוכל גם כן להכריע את כל העולם לכף
זכות, ויזכה לבחינת צדיק גמור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה