צדיק הוא מי שזכה לגילוי פנים ומשיג השגחת טוב ומיטיב
סא. ולכן עדיין לא נקרא "צדיק גמור". כי הזוכה לגילוי פנים,
שפירושו מידת טובו השלימה, כראוי לשם ה' "טוב ומיטיב" (אות
נ"ה), הוא הנקרא בשם "צדיק", להיותו מצדיק את השגחת ה' כמות שהיא
באמת. דהיינו, שהבורא מגולה לי כמי שנוהג עם כל בריותיו בתכלית הטוב ובתכלית השלימות, באופן שמיטיב לרעים ולטובים.
ועל כן כיון שזכה
לגילוי פנים, מכאן ואילך ראוי להקרא בשם "צדיק". אמנם מתוך שלא תיקן
לגמרי את כל ההסתר, אלא את בחינת "הסתר בתוך הסתר", אבל בחינת "הסתר א'"
עדיין לא תיקן, אלא רק מכאן ואילך יתקן
אותו, נמצא שהזמן בטרם שזכה לתשובה אינו ראוי
עדיין להקרא בשם "צדיק", שהרי אז נשאר לו הסתר הפנים כמו שהיה. ועל כן
נקרא "צדיק שאינו גמור". כלומר שעדיין יש לתקן את העבר שלו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה