כל הנטיות והמידות הטבועות באדם וכל הבריות נחוצות לו,
כדי לשמש אותו בעבודה הרוחנית כלפי הבורא
סח. וכדי להבין זאת, צריכים אנחנו מקודם להבנה אמיתית
במהותה של אהבת ה' עצמה. ויש לדעת, שכל הנטיות והמדות הטבועות באדם לשמש עמהן כלפי
חבריו, הנה כל אלו הנטיות והמדות הטבעיות, כולן נחוצות לעבודת ה'. ומתחילה לא
נבראו והוטבעו באדם, אלא רק משום תפקידן הסופי, שהוא תכלית וסוף כל האדם, כמו
שכתוב: "ולא ידח ממנו נדח", אשר אז האדם צריך להם לכולם, כדי
להשתלם עמהם בדרכי קבלת השפע מהבורא, ולהשלים בכך חפץ ה' להיטיב לנבראיו.
וזה שכתוב: "כל
הנקרא בשמי ולכבודי, בראתיו". וכן כתוב: "כל פעל ה' למענהו". אלא
שבינתים, לפני שהאדם מגיע
להשתמש בכל הנטיות והמידות הטבעיות בהשפעה לבורא, הוכן לו לאדם עולם מלא, כדי שכל אלו הנטיות והמדות הטבעיות שבו,
יתפתחו וישתלמו על ידי שיתעסק בהן עם הבריות, באופן שיהיו ראויים לתכליתם.
ולכן אמרו חז"ל: "חייב אדם לומר, בשבילי נברא העולם", משום
שכל בריות העולם נחוצים ליחיד, שהמה המפתחים ומכשירים את נטיותיו ומדותיו של כל
אדם יחיד, עד שיוכשרו אלה הנטיות והמידות ויעשו לכלי שרת לעבודת ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה