הבנת ההשגחה תעזור לכולם להגיע לדבקות, לא רק ליחידים
מד. הרי לעיניך, שבעולמנו לא חסר לנו אלא השגחה גלויה. כי אם היתה לנו
השגחה גלויה, היו כל באי עולם צדיקים גמורים. וגם היו דבקים בה' בתכלית האהבה. כי וודאי
לכבוד גדול היה זה לכל אחד ממנו, להתידד ולהתאהב בו בכל לב ונפש, ולהדבק בו תמיד
בלי אפילו הפסד רגע. אלא אנוסים היו לעשות כך מצד הטבע שלהם, ולא מתוך שבחרו.
אלא מתוך שאינו כן,
אלא "אין שכר מצווה בעולם הזה", עד שאדם לא מגיע ל"לשמה". גם אין עוברי רצונו נענשים כלל לעינינו, אלא ה' מאריך פנים להם. ולא
עוד, אלא שלפעמים נדמה לנו ההיפך, כמו שכתוב: "הנה, אלה רשעים ושלוי עולם,
השגו חיל". שהרשעים לא רק שאינם
נענשים, אלא הם מצליחים בעולם הזה.
ולפיכך,
"לא כל הרוצה ליטול את השם, יבא ויטול", כי השכר אינו מגולה. אלא שאנו
שרוצים להתקרב אליו, נתקלים
בכל פסיעה ופסיעה, עד כמו שכתוב: "אדם אחד מאלף מצאתי", ששובר את המחסומים ומתקרב לה' נגד הטבע, אשר "אלף נכנסים לחדר, מנסים להגיע ל"לשמה", ואחד יוצא להוראה ל"לשמה".
הרי, שהבנת השגחת ה'
היא הסיבה לכל טוב, שאז האדם יכול להגיע
ל"לשמה" דרך כל המכשולים. ואי
ההבנה בהשגחתו היא הסיבה לכל רע, שנדחים
ויוצאים מדרך של להגיע ל"לשמה". ונמצא שהבנת השגחתו היא
הקוטב, אשר כל באי עולם מתגלגלים עליו, אם לשבט ואם לחסד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה