כל הלומד תורת הנגלה חמש שנים ועדיין לא הגיע ל"לשמה",
חייב לעבור ללימוד הקבלה
יט. ובכל המתבאר עד הנה הסרתי תלונה גדולה על לימוד חוכמת הקבלה, ממה
שתמהים על דברי הרב חיים ויטאל, בהקדמתו על שער הקדמות מהארי ז"ל, וכן נדפס
בתואר הקדמה על ספר "עץ חיים". וזה לשונו:
"ואמנם, אל יאמר אדם, אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם שיעסוק בתורה
ובמשנה ובתלמוד. כי כבר אמרו רבותינו ז"ל, אל יכנס אדם לפרדס, אלא אם כן מלא
כריסו בבשר ויין. והרי זה דומה לנשמה בלי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון, עד היותה
מתקשרת בתוך הגוף בהיותו שלם, מתוקן במצוות התורה בתרי"ג (613) מצוות.
וכן בהפך, בהיותו
עוסק בחכמת המשנה ותלמוד בבלי, ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה - הרי זה
דומה לגוף, היושב בחושך בלי נשמת אדם נר ה', המאיר בתוכו. באופן, שהגוף יבש בלתי
שואף ממקור חיים.
באופן, שהתלמיד חכם,
העוסק בתורה לשמה (!), צריך שיעסוק מתחילה בחכמת המקרא והמשנה והתלמוד. עד כמה? כפי מה שיוכל שכלו
לסבול. ואחר כך, שכבר שכלו לא יכול
לסבול, יעסוק לדעת את קונו בחכמת האמת, בחוכמת הקבלה. וכמו
שצווה דוד המלך את שלמה בנו לעסוק
בחוכמת הקבלה: "דע את אלקי
אביך ועבדהו." שבלי ידיעת הבורא אי
אפשר לעבדו.
ואם האיש הזה, יהיה
כבד וקשה בענין העיון בתלמוד, מוטב לו שיניח את ידו ממנו, אחר שבחן מזלו להמשיך את המאור המחזיר למוטב בחכמה זאת שבתלמוד, ויעסוק בחכמת האמת. וזה שכתוב: "מכאן לתלמיד שלא ראה סימן יפה להגיע ל"לשמה" במשנתו על ידי הלימוד בתלמוד חמש
שנים, שוב אינו רואה". ואמנם כל איש, בתנאי שהוא קל לעיון, הוא כן מחויב לתת חלק שעה או
שעתיים ביום בעיון ההלכה, כדי לתרץ הקושיות, הנופלות בפשט ההלכה'". כדי להמשיך את המאור המחזיר למוטב דרך שפת ההלכה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה