"ביאת
המשיח" תלויה בהתפשטות לימוד חוכמת הקבלה ברבים
לא. וצריכים מאד להסביר פעם, למה תלויה ביאת המשיח בהתפשטות לימוד הקבלה
לרבים, המפורסם כל כך בזוהר ובכל
ספרי הקבלה. וההמונים תלו בזה דברי סרק עד לבלי סבול. וביאור
ענין זה, שביאת המשיח וסוף
הגלות תלויים בלימוד חוכמת הקבלה, מפורש
בתיקוני זוהר (תיקון ל'):
"ורוח אלקים מרחפת על פני המים". מה זה "ורוח"? אלא בוודאי
בזמן שהשכינה יורדת בגלות, הרוח הזה נושב על אלו שמתעסקים בתורה, משום השכינה
שנמצאת ביניהם. "כל הבשר חציר", כולם הם כבהמות
שאוכלות חציר. "וכל חסדו כציץ השדה, כל חסד שעושים לעצמם עושים. ואפילו כל
אלו שיגעים בתורה, כל חסד שעושים לעצמם עושים. באותו זמן,
ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב לעולם, וזה הוא רוח המשיח. אוי להם למי שגורם שילך
מן העולם, ולא ישוב לעולם, שאלו הם שעושים את התורה יבשה, ולא רוצים להתיגע בחכמת
הקבלה, שגורמים שיסתלק מַעְיָן החכמה, שהוא י' ממנה. וזה הרוח שהסתלק הוא רוח של
משיח והוא רוח הקודש, והוא רוח חכמה ובינה, רוח עצה וגבורה, רוח דעת ויראת ה'.
"ויאמר אלקים יהי אור
ויהי אור" - זה אהבה, שהיא אהבת חסד. וזה מה שכתוב, "ואהבת עולם אהבתיך
על כן משכתיך חסד". ועל זה נאמר, "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד
שתחפץ" אהבה ויראה, שהם עיקרו. בין טוב ובין רע. ומשום זה נקראת זו יראה
ואהבה על מנת לקבל פרס. ומשום זה אמר הקדוש ברוך הוא, "השבעתי אתכם בנות
ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ", שהיא
אהבה בלא פרס, ולא על מנת לקבל פרס. שיראה ואהבה על מנת לקבל פרס היא של שפחה, "תחת
שלש רגזה הארץ, תחת עבד כי ימלוך, ושפחה כי תירש גברתה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה