לימוד הקבלה מביא את המאור, שמעביר מ"לא לשמה"
ל"לשמה"
יא. אמנם אנו מוצאים ורואים בדברי חכמי התלמוד, שהקלו לנו את דרכה של
תורה יותר מחכמי המשנה, על ידי התיקונים שעשו
במערכת הנשמות. כי אמרו:
"לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות, אפילו שלא לשמה. ומתוך שלא לשמה, בא לשמה.
והיינו, משום שהמאור שבה מחזירו למוטב".
הרי שהמציאו לנו ענין
חדש במקום הסיגופים, המובאים במשנה אבות, (הנ"ל באות ה'), שהוא
"המאור שבתורה", שיש בו די כח ללא סיגופים להחזירו למוטב,
ולהביאהו לעסק התורה והמצות לשמה. שהרי לא הזכירו כאן סיגופים, אלא רק שהעסק בתורה
ומצוות בלבד, מספיק לו אותו "המאור שבתורה המחזירו את האדם למוטב", שיוכל
לעסוק בתורה ומצוות, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא כלל להנאת עצמו, שהוא הנקרא
"לשמה". ללא שום תנאים
מוקדמים. וכל אחד יכול להתחיל לעסוק בתורה ומצוות, כדי למשוך את המאור שיחזירו
למוטב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה