השלמות נגנזה על מנת לאפשר בחירה ויגיעה
י. וזהו שכתוב בזוהר על הכתוב: "ויאמר אלקים, יהי אור ויהי
אור" - "יהי אור לעולם הזה ויהי אור לעולם הבא".
פירוש, כי מעשה
בראשית בצביונם נבראו, ובכל קומתם נבראו. כבר במחשבת הבריאה נעשה המצב הסופי. דהיינו
בתכלית שלימותם ותפארתם. ולפי זה, האור שנברא ביום א', יצא בכל שלימותו, הכולל גם
חיי העולם הזה בתכלית העידון והנועם, כפי השיעור המתבטא בהמלות "יהי אור".
אלא, כדי להכין לאדם מקום בחירה ועבודה,
עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, כדברי חז"ל. על כן אמרו בלשונם הצח: "יהי
אור לעולם הזה". אמנם לא נשאר כן, אלא "ויהי אור לעולם הבא".
כלומר, שהעוסקים בתורה ומצוות לשמה, זוכים בו רק לעתיד לבא, שפירושו אחר גמר
הזדככות גופם (הרצונות) בדרכה של תורה, שכדאים אז לאור הגדול ההוא של גילוי הבורא גם
בעולם הזה, כמו שכתוב: "עולמך תראה בחייך".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה