בכל ספרי הקבלה אין סתרי תורה אלא רק טעמי תורה
ל. הרי לך תשובה ברורה על הקושיות הרביעית והחמישית (הנ"ל באות א'). שמה
שתמצא בספרים הקדושים, ש"אין מוסרים אותה, אלא למי שלבו דואג בקרבו",
היינו את אותו החלק שנקרא "סתרי תורה".
והוא ג' ספירות
ראשונות וראש הפרצוף של הנשמה, שאין מוסרים אותה אלא לצנועים, לאלה שהגיעו לדרגת "צנועים" ובתנאים ידועים להם, שבכל ספרי הקבלה שבכתב ושבדפוס לא תמצא אפילו זכר מהם (מסתרי תורה). כי הם
הדברים שכיסה עתיק יומין.
ואדרבא אמור אתה, אם
אפשר להרהר ואפילו להעלות על הדעת, שכל אלו הקדושים והצדיקים המפורסמים, שהם גדולי
האומה, כגון ספר יצירה, וספר הזוהר, ובְּרָיְיתָּא דרבי
ישמעאל, ורב האי גאון, ור' חמאי גאון, והרבי אלעזר מגרמיזא, ויתר הראשונים עד
לרמב"ן, ובעל הטורים, ובעל השולחן ערוך, עד לגאון מוילנא, והגאון מלאדי, ויתר
הצדיקים זכר כולם לברכה, שמהם יצאה לנו כל התורה הנגלית ומפיהם אנו חיים, לידע
המעשה אשר נעשה למצוא חן בעיני ה', והרי כל אלו כתבו והדפיסו ספרים בחכמת הקבלה.
כי אין לך גילוי גדול מכתיבת ספר, אשר הכותב אותו אינו יודע מי הם המעיינים בספרו,
שיכול להיות רשעים גמורים יסתכלו בו. וספרי קבלה נמכרים בחנויות לכל דורש. והמקובלים הם שהדפיסו אותם
והוציאו את ספריהם לפירסום ולמכירה לעיני כולם. וברור שעשו זאת מתוך כוונה.
ואם כן אין לך גילוי
רזי תורה יותר מזה. וחס ושלום להרהר אחר מיטתם של קדושים וטהורים הללו, שיעברו
אפילו כקוצו של יוד על מה שכתוב, שאסור לגלות אותם סתרי תורה. אלא בהכרח, שכל
הספרים הנכתבים והנדפסים, המה בבחינת "טעמי תורה", שעתיק יומין כיסה
אותם מתחילה, ואחר כך גילה אותם, ב "חיך אוכל יטעם" שסודות אלו לא רק
שאין איסור לגלותם אלא אדרבא מצווה גדולה לגלותם. ומי שיודע לגלות ומגלה אותם,
שכרו הרבה מאד, כי בגילוי האורות הללו לרבים ולרבים דווקא תלוי דבר ביאת המשיח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה