פרק 57
מהות חוכמת
הקבלה
אות קמב. חוכמת
הקבלה כוללת את כלל המציאות: עולם, שנה, נפש, ודרכי קיומם
אות קמג. עולם
- חיצוניות, שנה - פנימיות, נפש - השתלשלות, ודרכי קיומם - קיום המציאות
אות קמד. עולם,
שנה, נפש וקיומם נחתמים מעולם עליון לתחתון ממנו
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
חוכמת הקבלה
כוללת את כלל המציאות: עולם, שנה, נפש, ודרכי קיומם
קמב) ועתה אפשר לבאר, מהות חכמת הקבלה באפס-מה, באופן שיספיק
למושג נאמן בטיב החכמה ההיא, שלא להטעות את עצמו בדמיונות כוזבים, שההמונים
למרביתם מדמים לעצמם.
וצריך שתדע, שהתורה הקדושה, מתחלקת לד' בחינות, המקיפות את כל
המציאות:
כי ג' בחינות - נבחנות בכלל המציאות שבעוה"ז, שנקראים:
עולם, שנה, נפש.
ובחי"ד היא - דרכי קיומם של אותם ג' חלקי המציאות,
דהיינו, הזנתם והנהגתם וכל מקריהם.
עולם - חיצוניות, נפש - פנימיות, שנה - השתלשלות, ודרכי
קיומם - קיום המציאות
קמג) פירוש, כי:
א. החיצוניות של המציאות - כמו השמים והרקיעים והארץ והימים
וכדומה, הכתובים בתורה הקדושה, כל אלו מכונים בשם "עולם".
ב. והפנימיות של המציאות - דהיינו האדם והבהמה והחיה והעוף
למיניהם וכדומה, המובאים בתורה, אשר ישנם במקומות הנזכרים למעלה, שנקראים
חיצוניות, הם מכונים בשם "נפש".
ג. והשתלשלות המציאות לדורותיהם - בשם סיבה ומסובב. למשל, כמו
ההשתלשלות של ראשי הדורות, מאדם הראשון עד יהושע וכלב באי הארץ, המובאת בתורה,
שהאב נבחן ל"סיבה" אל בנו ה"מסובב" על ידו, הנה בחינת
ההשתלשלות הזו של פרטי המציאות, בדרך סיבה ומסובב האמורה, מכונה בשם
"שנה".
ד. וכל דרכי הקיום של כל המציאות, הן מהחיצוניות והן מהפנימיות
הנזכרים למעלה, לכל דרכי הנהגותיהם ומקריהם, המובאים בתורה מכונים בשם "קיום
המציאות".
עולם, שנה, נפש וקיומם נחתמים מעולם עליון לתחתון ממנו
קמד) ותדע, שד' העולמות הנקראים בחכמת הקבלה:
"אצילות", "בריאה", "יצירה", "עשיה", בעת
שנשתלשלו ויצאו, הנה יצאו זה מזה, בבחינת חותם ונחתם, כלומר, כמו שכל מה שנמצא
רשום בחותם, מתגלה בהכרח ויוצא בדבר הנחתם ממנו, לא פחות ולא יותר.
כן היה בהשתלשלות העולמות, באופן, שכל ד' הבחינות, שהם
עש"נ [עולם שנה נפש]
וקיומיהם כנזכר למעלה, שהיו בעולם האצילות, יצאו כולם ונחתמו ונתגלו
דוגמתם, גם בעולם הבריאה. וכן מעולם הבריאה לעולם היצירה, עד לעולם העשיה.
באופן, שכל ג' הבחינות שבמציאות שלפנינו המכונות עש"נ, עם
כל דרכי הקיום שלהם, הערוכים לעינינו כאן בעולם הזה, הנה נמשכו ונתגלו כאן, מעולם
היצירה, והיצירה מן שלמעלה ממנו. באופן, שמקור כל הפרטים המרובים הללו שלעינינו,
הם בעולם האצילות. ולא עוד, אלא אפילו אותם החידושים, המתחדשים ובאים היום בעולם
הזה, הנה מוכרח כל חידוש להתגלות מקודם מלמעלה בעולם האצילות, ומשם בא ומשתלשל
ונגלה לנו בעולם הזה.
וזה שכתבו חז"ל: "אין לך כל עשב מלמטה, שאין עליו
מזל ושוטר מלמעלה, שמכה עליו ואמר לו, גדל" (בראשית רבה פ"י). וזה סוד:
"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה, עד שמכריזין עליו מלמעלה" (חולין דף ז'
ע"ב). והבן.
ב"מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו" הכוונה היתה על
"נפש" (ראה "נפש" בשרטוט 1), על רצון לקבל, שיתקיים
ויעבור את כל שלבי ההתפתחות, כדי לקבוע מתוך המצבים הרעים, מה הם המצבים הטובים.
והנפש הזאת צריכה לעבור את כל שלבי ההתפתחות הנקראים "שנה", בהתפתחות
סיבה ומסובב, על ידי תכונותיה הפנימיות הנקראות רשימות, ועל ידי השפעות חיצוניות
עליה הנקראות "עולם", סביבה (ראה שרטוט 1), וכך להגיע למטרת הבריאה.
שרטוט 1
המרכיבים הללו "נפש, עולם, שנה", הם בעצמם לא
משתנים. אלא לתוך "נפש" נכנסת תוכנה הנקראת "קיום המציאות"
(ראה חץ מ"תורה קיום" ל"נפש בעולם" בשרטוט 2), שמעוררת רשימות
מבפנים. היא מעוררת את ה"עולם", את הכלים החיצוניים, להשפיע מבחוץ על
ה"נפש" ועל ה"שנה", היינו, על כל סדר סיבה ומסובב שיתקיים
בצורה נכונה מתחילתו ועד סופו.
"קיום המציאות" הוא עצם מחשבת הבריאה, אותה מחשבה,
תוכנה, שפועלת על כל המרכיבים הללו של "עולם, שנה, נפש", ומעוררת ודוחפת
אותם למטרה, למצב הסופי הנקרא גמר התיקון.
שרטוט 2
וכך כל עולם ועולם מאותה מחשבת הבריאה, מורכב מאותם ארבעת
המרכיבים הנקראים "עולם, שנה, נפש וקיום המציאות". ומעולם האצילות ולמטה
("אבי"ע בשרטוט 3), כל עולם ועולם מתחלק לאותם חלקים של הנבראים, לכלים
פנימיים וחיצוניים. ומעל עולם האצילות, בעולם אדם קדמון שהוא כעולם הכתר (ראה
"כתר - א"ק" בשרטוט 3), פועלת בו המחשבה הזאת עדיין בלא החומר
לפעול עליו. רק מעולם האצילות, אותה תוכנה של "קיום המציאות" מתחילה
להיות מוכנה לפעול על הנבראים.
שרטוט 3
ואז "קיום המציאות" שנמצא בעולם האצילות, מקבל צורה
שמתאימה לתחתונים. כי עולם האצילות נברא מכל החסרונות של התחתונים, מכל הכלים
השבורים, שהם נותנים לו את צורתו המיוחדת.
התוכנה שבאה מלמעלה (ראה חץ של "קיום" מ"מחשבת הבריאה"
בשרטוט 3), מתלבשת בצורה של התחתונים שנמצאים למטה (ראה חץ מ"כלים" כלפי
"קיום" בשרטוט 3). וכך עולם האצילות נעשה ה"עולם" המוביל את
"קיום המציאות" בכלים הלא מתוקנים, ובו נמצאת כל תכלית הבריאה (ראה
"קיום - א'" בשרטוט 3).
ובעולמות בי"ע קיימים הכלים, היינו, הנפשות, שצריכים לתקן
את עצמם (ראה "כלים" בשרטוט 3). ועליהם פועל עולם האצילות, שמסדר את כל
העולמות הללו, ואת כל הנשמות שבתוך העולמות, בצורה נכונה. כך שבמשך
"שנה" ("שנה" מלשון "לשנן", "להמשיך",
ולא תקופה מסוימת), היינו, במשך השינויים הללו הכלים מסודרים כלפי השפעת
"קיום המציאות" עליהם, בצורה נכונה, בדרגות נכונות של עשיה, יצירה
ובריאה. ונשמה שמקבלת כל פעם השפעה מתאימה יותר למצבה בהתאם להתקדמותה, זה נקרא
שהנשמה עולה בדרגות הללו.
ובעולם הזה בין ה"נפש", הנקודה שבלב, ובין השפעת
הסביבה הנכונה הנקראת "עולם", נמצא הגוף שמהווה מחיצה בין האדם לבין
ה"עולם" (ראה מתחת ל"עולם הזה" בשרטוט 3). אבל ארבעת המרכיבים
"נפש, עולם, שנה, קיום" תמיד פועלים על האדם ותמיד מוכנים לקראתו. אלא
האדם אמור לסדר אותם בצורה נכונה שישפיעו עליו ביעילות המירבית, ויקצרו לו הדרך.
כי ההבחנות הנכונות יבואו בזמן, והאדם יקבל החלטות נכונות ומהירות, ויזדרז ויגיע
למטרת הבריאה. ואם מסדרים את כל ההשפעות של כל המרכיבים הללו בצורה נכונה, אז
מתקיים באדם "קיום המציאות" ומביא אותו לאט לאט לתיקון.
לכן מעולם האצילות דרך עולמות בריאה, יצירה ועשיה, פועל על
העולם הזה "עולם, שנה, נפש וקיום המציאות". והאדם שעולה נמצא תמיד בתוך
מציאות שכוללת את ארבעת המרכיבים הללו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה