פרק 30
תשובה מיראה
אות נז. תשובה
מיראה, מיראת עונש
אות נח. בתשובה
מיראה הזדונות נעשים לשגגות
אות נט. בתשובה
מיראה ניתקן ההסתר תוך הסתר
אות ס. שגגות
מתקנים בגילוי הפנים
__________________________________________________________________________
__________________________________________________________________________
מבוא
לאחר שהבורא ברא את
הנברא, הנברא נמצא מולו ככלי כנגד האור, כנגד אור העליון, שכולל את כל הבריאה
וסובב אותה, ולכן נקרא אור הסובב (ראה "אור הסובב" בשרטוט 1). ולנברא יש
רק מטרה אחת, להגיע לייחוד עם הבורא, שנקרא כלפי הנברא טוב ומיטיב. כי מצב הבורא
הוא הטוב המוחלט, ויחס הבורא לנברא הוא רצונו להביא את הנברא לאותו הטוב.
כדי להרגיש את הטוב,
נברא הנברא ברצון ליהנות, ברצון לקבל הנאה ותענוג (ראה "נברא"
ו"רצון לקבל" בשרטוט 1). וכדי להשיג את הבורא, הוא חייב להשיג אותו ממצב
כנגדו. מפני שאחרת הוא לא יוכל להרגיש היכן הוא נמצא, בתוך מה הוא שרוי, ומי הכוח
העליון שפועל עליו, ורוצה לקרב אותו אליו. וכך הרצון לקבל מתפתח דרך חמישה שלבי
התפתחות: מהשלב הנקרא כתר, דרך חוכמה, בינה, זעיר אנפין ועד שלב המלכות, רצון לקבל
בשל, שמוכן להתחיל להשיג את הבורא.
ומהו "להשיג את
הבורא"? להיות כמוהו. באותה הרגשה ובאותה הבנה, שבהן נמצא הבורא. ולכן נוצרו
בנברא כלפי קליטת מצבו של הבורא חמישה שלבים, חמש דרגות עביות, מעביות דשורש, דרך
עביות א', ב', ג' ועד עביות ד'. חמש דרגות הסתרה כנגד הבורא, חמש העַלמות, דרגות
של העלמת הבורא על הנברא. ולהן קוראים חמשת העולמות, שסְדורים בתוך הנברא אחד בתוך
השני.
בקבלה מתארים,
שהנברא נמצא למטה ומעליו נמצאות דרגות, מדרגות של עולמות עשיה, יצירה, בריאה,
אצילות ואדם קדמון (ראה "נברא" ו"א"ק אבי"ע בשרטוט 1).
ומעל העולמות נמצא האור העליון הנקרא עולם אין סוף (ראה "א"ס"
בשרטוט 1). אבל כל העולמות הללו נמצאים בתוך הנברא, בתוך הרצון שלו. כי בתחילה
הרצון של הנברא הפוך מהבורא, בהפכיות שנמצאת בהעַלמה. ועל הנברא לגלות את ההפכיות
הזאת ולתקן אותה כך, שדווקא על פני ההעַלמה והעביות הוא יתקשר לבורא ויהיה דומה
לו.
שרטוט 1
לכן כתוב
ב"הקדמה לחוכמת הקבלה", שכל העולמות נמצאים בתוך האדם, בתוך הנברא[165].
הנברא לאט לאט מגלה את ההעַלמה של הבורא, ובמקום העלמה מתקן אותה לגילוי ומתייחד
עם הבורא. הייחוד הזה עם הבורא הוא מטרתך הבריאה.
בדרך למטרה האדם
מגלה את הבורא בארבעה שלבים הנקראים שלבי התיקון. השלב הראשון נקרא הסתר כפול,
השלב השני - הסתר רגיל, השלב השלישי - השגחת שכר ועונש, והשלב הרביעי, שלב האהבה,
נקרא אהבה נצחית או השגחה גלויה. את כל ארבעת השלבים הללו, האדם
מגלה בדרכו מלמטה למעלה.
ואת כל התפתחותו
במישור דעולם הזה (ראה "היסטוריה" בשרטוט 2), ברצון דעולם הזה, לפני
שמתעוררת הנקודה שבלב, האדם עובר בחוסר הכרה, ולכן לא לוקחים אותה בחשבון. אלא רק
מה שהאדם עובר בהכרה, היכן שהוא יכול לתת יגיעה, שם מתחיל החשבון עם האדם. כי שם
מתחילה הבחירה שלו, היכולת לשנות את גורלו, את אופן התקדמותו בדרך. ולפני כן הכול
בגדר היסטוריה. לכן חוכמת הקבלה עוסקת רק בעליה הרוחנית של האדם, שמתחילה מהנקודה
שבלב (ראה נקודה בשרטוט 2) וממשיכה עד מטרת הבריאה – עד מחשבת הבריאה והבורא (ראה
"בורא" בשרטוט 2).
שרטוט 2
בהסתר כפול ובהסתר
רגיל מתגלה לאט לאט כל הכלי של האדם. והאדם שאיננו יודע עדיין מהו הכלי שלו, צריך
לעשות פעולה אחת בלבד, להצדיק את ההשגחה. בהסתר כפול ההסתרה גדולה ומכבידה מאוד,
עד שהאדם לא מסוגל להצדיק את הבורא. לעיתים ההסתרה הזאת כל כך גרועה, שהוא כלל לא
מאמין, שקיים כוח עליון שעושה לו הכול. כי הצער, הכאב והייסורים, פועלים בו עד כדי
כך, שהוא רק טובע בהרגשה, ולא יכול לעבוד בשכל על מחשבה של הצדקה.
רואים את התופעה
הזאת על אנשים שעוברים מצבים קשים. איך הכל תלוי במאזן בין הייסורים לבין המחשבה,
מה הקשר ומה היחס ביניהם. אבל המאזן הזה תלוי גם בתמיכה שהאדם מקבל מקבוצה, מדריך
וספרים, בהתאם לכמה שמסדר את כל הגורמים הללו לעצמו. בעזרתם האדם עובר לשלב של
הסתר רגיל, שמוכן להחזיק את הבורא בשדה הראיה שלו, שהכול בא ממנו ו"אין עוד
מלבדו". ולמרות שמסובבים לו ייסורים, הוא יודע שהם נגרמים לו עקב הרצון לקבל
הנורא שלו, האגואיסטי. שמסובב אותו כך בכוונה, כדי שיחזק את הקשר עם הבורא למרות
ההסתרה.
ואז האדם עושה יגיעה
לא להתרחק ולא להתנתק מהקשר עם הבורא, למרות כל הבלבולים והייסורים והצרות שהרצון
האגואיסטי מסובב לו. ולאחר שגומר את שני שלבי ההסתרה הללו, הוא עובר את המחסום
ונכנס לגילוי, לשלב ההשגה הנקרא השגחת שכר ועונש (ראה "שו"ע"
בשרטוט 3). למחשבות לא על עצמו, אלא על הבורא. ממחסום ומעלה אין לאדם כלום לעצמו,
אלא הכול "על מנת להשפיע" (ראה "ע"מ להשפיע" בשרטוט 3):
או "להשפיע על מנת להשפיע", או "לקבל על מנת להשפיע".
שרטוט 3
ושכר ועונש שעליהם
מדובר, הם במובן הרוחני. "שכר" נקרא היכולת להשפיע, היכולת לבצע פעולה
כלפי הבורא. ו"עונש" נקרא חוסר היכולת להשפיע לבורא. אותו פחד שאולי לא
יוכל להתגבר, ולא יוכל להגיע להשפעה. מדרגת שכר ועונש ואילך, כל הפחדים, החרדות,
ההצלחות, השמחה, האושר, הכול מכוון כלפי פעולת ההשפעה לבורא. וכך צריך לקרוא את
השלבים הללו ולפרש אותם.
תשובה מיראה
נז) והנה, תשובה זו האמורה, נקראת בשם "תשובה
מיראה". כי הגם ששב, אל ה' יתברך, בכל לב ונפש "עד שמעיד עליו יודע
תעלומות, שלא ישוב לְכִסְלָה עוד", כמבואר, עם כל זה, הרי כל הבטחון הזה, שלא
יחטא עוד, הוא מטעם השגתו והרגשתו, את העונש והיסורים הרעים, הנמשכים מהעבירות.
אשר על כן, בטוח בעצמו, שלא יחטא כנזכר למעלה. על דרך שבטוח, שלא יסבב לעצמו
יסורים נוראים.
אמנם סוף סוף, נמצאים התשובה והבטחון הזה, שהוא, רק מחמת יראת
העונשים, הנמשכים מהעבירות. ונמצא, שתשובתו היא, רק מיראת העונש, ונקראת משום זה
"תשובה מיראה".
האדם מקבל כוח לעשות
פעולות דהשפעה, ורואה בכך את השכר, את הקירבה לבורא. הוא מפחד מלחזור למצב של
המקבל, וכל תשוקתו להיות במצב של המשפיע. והגילוי של הבורא, נותן לאדם הרגשת
ביטחון שיהיה כמשפיע, וזה נקרא ש"מעיד עליו יודע תעלומות, שלא ישוב לכסלו
עוד", היינו, הבורא מעיד עליו שלא יחטא עוד.
אבל הוא עדיין לא
יכול להתרומם מעל הטבע. מחזיקה אותו הרגשה טובה או רעה מכלים דקבלה. את התמיכה
הזאת הוא מרגיש מזה שקשור לטבע שלו עצמו, ולכן צר לו ומר לו על כך.
לכן את השלב הזה אי
אפשר להגדיר כהשפעה טהורה. והוא נקרא תשובה מיראה, שהאדם עדיין זקוק לתמיכה וביטחון,
כי ההשפעה אצלו עדיין מבוססת על תמיכה של כלים דקבלה שלו. בהרגשת תמיכת הבורא
בכלים הללו, וזה עדיין לא על חשבון האדם עצמו.
בתשובה מיראה הזדונות נעשים לשגגות
נח) ועם זה, מובנים דברי חז"ל, ש"העושה תשובה מיראה,
זוכה, שהזדונות נעשין לו כשגגות". ויש להבין: איך נעשה זה?
ועם הנ"ל תבין היטב, כי נתבאר לעיל (אות נ"ב,
ד"ה "והסתר"), שהזדונות, שהאדם עושה, המה נמשכים לו, מבחינת קבלת
ההשגחה של ההסתר הכפול, שהוא הסתר בתוך הסתר, שפירושו, שאינו מאמין בהשגחת שכר
ועונש חס ושלום.
אמנם, מבחינת הסתר אחד, שפירושו, שמאמין בהשגחת שכר ועונש, אלא
שמתוך ריבוי היסורים, בא לפעמים לידי הרהורי עבירה, כי אף על פי שמאמין, שהיסורים
הגיעו לו מחמת עונש, עם כל זה דומה, לרואה את רעהו מאחוריו, שעלול להטיל ספק,
ולחשוב, אולי אחר הוא, כנזכר למעלה, עיין שם היטב, שהחטאים האלה, המה רק שגגות,
שמתוך שמאמין בכלל, בהשגחת שכר ועונש. עיין שם.
בתשובה מיראה ניתקן ההסתר תוך הסתר
נט) ולפיכך, אחר שזכה לתשובה מיראה הנזכרת למעלה, שפירושה,
בהשגה ברורה של השגחת שכר ועונש, עד שבטוח שלא יחטא, הנה נתקנת לו לגמרי, בחינת
ההסתר בתוך הסתר. שהרי, עתה רואה הוא בעליל, שיש השגחת שכר ועונש. וברור לו, שכל
ריבוי היסורים, שהרגיש מעודו, היו לו לעונש, מהשגחתו יתברך על החטאים שעשה.
וְאִגְלָאֵי מִלְּתָא לְמַפְרֵעַ [והתברר העניין
מלכתחילה], שהיתה לו אז טעות מרה. ולפיכך, עוקר הזדונות האלה משורשם.
אמנם לא לגמרי, אלא שנעשים לו לשגגות. כלומר, בדומה לעבירות שעשה מבחינת הסתר אחד,
שנכשל מחמת בלבול הדעת, שהגיע לו מתוך ריבוי היסורים, שמעבירים את האדם מדעתו,
שהמה נחשבים רק לשגגות, כנזכר למעלה.
בזמן הסתר כפול,
מתוך שהאדם מבולבל במחשבה ונמצא בהרגשה רעה, הוא בהכרח עושה ברצון לקבל שלו
פעולות, חשבונות, שנקראות זדונות (ראה "הסתר2" בשרטוט 4).
ולאחר שההסתר מוסר מעט והופך להסתר פשוט (ראה "הסתר1" בשרטוט
4), האדם לא טועה הרבה ולא מרשיע את הבורא, ולכן הפעולות שלו נקראות שגגות. ואז
כשחוזר בתשובה בדרגת שכר ועונש (ראה "שו"ע" בשרטוט 4), הוא מתקן את
הזדונות ומעביר אותם לשגגות (ראה חץ מ"זדונות" ל"שגגות 2"
בשרטוט 4). ונותר רק עם שגגות: שגגות שצבר בהסתר רגיל (ראה "שגגות 1"
בשרטוט 4), ושגגות שקודם היו כזדונות, והפכו בשכר ועונש לשגגות (ראה "שגגות
2" בשרטוט 4).
שרטוט 4
שגגות מתקנים בגילוי הפנים
ס) אמנם את הסתר הפנים הא', שהיה לו לפני זה, לא תיקן כלל,
בתשובתו זאת. רק מכאן ולהבא, אחר שזכה לגילוי פנים, כנזכר למעלה. אבל לשעבר, בטרם
שזכה לתשובה, הרי נשארו לו הסתר הפנים וכל השגגות, כמו שהיו, מבלי שום תיקון
ושינוי כלל. שהרי גם אז האמין, שהצרות והיסורים, באו לו מחמת עונש, כמו שאומר
הכתוב: "ואמר ביום ההוא, על כי אין אֶלֹקַי בְּקִרְבִּי, מצאוני הרעות
האלה". כנזכר למעלה, עיין שם היטב.
שגגות אי אפשר לתקן
בדרגת שכר ועונש. אלא גם בשכר ועונש מדובר בשגגות, אבל מהצד החיובי. כי משני צידי
המחסום, גם בהסתר רגיל (הסתר פשוט) וגם בהשגחת שכר ועונש, האדם רואה את עצמו תלוי
בכלים שלו. וכך לפי כמה שהבורא מאיר לו בהסתר אחד, הוא נמצא בכלים שלו ביותר או
פחות שגגות. ולפי כמה שהבורא מאיר לו בשכר ועונש, היינו, במידה שהבורא מעיד על
האדם, האדם מחזיק בדרגת שכר ועונש. כך הוא מגיע לתלות מלאה באור העליון, שמחזיק
אותו באותה דרגה. בדומה למטיל ברזל שנמצא בשדה מגנטי, ומוחזק בגובה מסוים, בהתאם
לכוח שמפעיל עליו השדה.
כך אדם לא מתוקן
מרגיש את עצמו תלוי באור העליון שמשפיע עליו, או אדם מתוקן מרגיש את מידת התיקון
שלו כתלות מלאה באור העליון. ולכן הרגשת התלות הזאת באור לפני המחסום או לאחר
המחסום, היא שתי מדרגות סמוכות, ואינה מנתקת עדיין את האדם מהרצון לקבל שלו. אלא
למרות שהוא בשכר ועונש ונמצא כבר בפעולות של השפעה, הוא מרגיש שפעולות ההשפעה הללו
הן תלויות לחלוטין בתיקון. ויש לו עוד רצונות רבים שלא תוקנו משגגות. וכאשר
יתוקנו, אז יסתיים שלב שכר ועונש.
הרצונות שתוקנו
ב"על מנת להשפיע", בהם האדם מרגיש שכר (ראה "שכר" בשרטוט 5).
והרצונות שלא תוקנו עדיין ונמצאים בשגגות, בהם הוא מרגיש את העונש (ראה
"עונש" בשרטוט 5), בהם הוא עדיין לא יכול להיות ב"על מנת
להשפיע", הם עדיין כעונשים.
האדם יכול להצדיק את
הבורא שפועל עימו בצורה נכונה מטרתית, אבל הוא לא יכול מתוך רגש, מתוך הרצון עצמו,
מתוך הטבע שלו להיות בשמחה, כי הכלים שלו נמצאים עדיין בחוסר תיקון כלפי ההרגשה.
עדיין לא מרגיש אותם מתוקנים, לא מרגיש שמחה ב"להשפיע על מנת להשפיע",
לא מרגיש שיכול "לקבל על מנת להשפיע".
אין בו עדיין תיקון
מלא. יש לו חסדים כלפי השפעה ואין לו חסדים כלפי קבלה. לכן "שכר ועונש"
נקרא שהאדם רוכש את תכונת הבינה בשלמות, ולא יכול להיות בשמחה מנתינה בפועל לבורא,
אלא רק "להשפיע על מנת להשפיע". רק בחלק מהכלים להיות בתיקון.
שרטוט 5
מפני שהאדם לא מתוקן
לגמרי, הוא מרגיש תלוי לחלוטין בהשפעת הבורא, ודוקא בתלות הזו הוא מרגיש את העדות
של הבורא. כל מידת התיקון ומידת הקלקול שלו, חלק השכר וחלק העונש, תלויים במידת
אור התיקון המחזיר למוטב, שהבורא משפיע עליו. וגם לאחר מכן הוא לא נפטר מהשפעת
הבורא ומהצורך בעדות. אלא הוא מגיע לתיקון כלים כאלה שבהם הוא נעשה דבוק בבורא.
והדבקות בבורא היא שמסייעת לו להיות בדרגה הגבוהה ביותר של גילוי האהבה (ראה
"אהבה" בשרטוט 5).
בדרגת האהבה, האדם
לא מרגיש פחות תלות בבורא. לא מדובר על תלות האדם בכלים שלו. אלא האדם מרגיש שהוא
הופך להיות חלק בלתי נפרד מהבורא.
הוא מקבל מהבורא את
תכונותיו ומעתיק אותן על עצמו. וכך מתקן את עצמו להיות אותו כוח כמו הבורא. אבל
במצב שלא מושג עדיין תיקון "על מנת להשפיע" בכלים דקבלה, יש הפרש בינו
לבין הבורא. ולכן לא יכול להרגיש בכלים דקבלה דבוק בבורא. ועדיין נמצא במצב
שהדרישה לתיקון הכלים דורשת עדות.
יש בתהליך הזה שלבים
רבים. כי לפי החוק של כלל ופרט שווים[166], בכל שלב ושלב, האדם עובר את כל השלבים
ובכל הכלים. הפרצוף, שמתפתח בנשמת האדם מהנקודה שבלב, מנקודת המלכות, ורוכש לאט
לאט את כל יתר הכלים, אפילו בנקודת המלכות הוא כלול מרמ"ח איברים ושס"ה
גידין. וכך כל מצב ומצב שהאדם עובר, עובר על כל תרי"ג הרצונות שלו (ראה
"רמ"ח", "שס"ה" ו"תרי"ג" בשרטוט 6).
ובלי לעבור ולהרגיש אותם, האדם לא יכול לעשות דבר.
שרטוט 6
לכן גם בדרגת שכר
ועונש פועלים כל הרצונות. אפילו שאת חלקם האדם מצמצם ואת חלקם מפעיל. אבל גם אלה
שצמצם, צריכים שוב לעבור החלטה על צמצום ואי הפעלה. ועד שלא מעביר את כל הזדונות
לשגגות, היינו, עד שלא מתקן את כל הכלים דקבלה העבים ביותר ומעביר אותם לדרגת הסתר
אחד כביכול, הוא עדיין נמצא במדרגת שכר ועונש. למעשה בדרגת שכר ועונש הכלים לא
נשארים ברמת השגגות, למטה ממחסום, אלא חלק מהכלים נמצאים אצלו בצמצום ועל חלק הוא
עושה תיקון ובהם "משפיע על מנת להשפיע" (ראה קו מחבר בין "שגגות
1" ל"1" בשרטוט 7).
שרטוט 7
____________________________________________________________
[165] ר' יהודה אשלג, "הקדמה לפתיחה לחוכמת הקבלה", אות א, בתוך: כתבי
בעל הסולם, עמ' 154: "איתא בזוהר ויקרא פרשת תזריע דף מ' [...] שכל
העולמות העליונים והתחתונים כלולים כולם בהאדם, וכן כל המציאות הנמצאת בעולמות ההם
אינם רק בשביל האדם, ויש להבין הדברים, המעט לו לאדם העולם הזה וכל אשר בו בכדי
לשמשו ולהועילו, אלא שהוא נצרך גם לכל העולמות העליונים וכל אשר בהם, כי לא נבראו
אלא לצרכיו".
[166] על החוק "כלל ופרט שווים" ראה ר'
יהודה אשלג, איגרת ח, שנת תרפ"ב, בתוך: אגרות כתבי בעל הסולם, עמ'
688: "היחוד שכלל ופרט שוין אליו, וכל שישיגו כלל בני העולם בגמר התיקון
משיגים פרטים השלימים בכל דור ודור".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה