פרק 8
השלמות מוכנה,
האדם צריך רק לגלות אותה
אות י. השלמות
נגנזה על מנת לאפשר בחירה ויגיעה
______________________________________________________________________
השלמות נגנזה על מנת לאפשר בחירה ויגיעה
י) וזהו שכתוב בזוהר (בראשית דף ל"א ע"ב. בזוהר עם
פירוש הסולם, בראשית א', אות שמ"ח. בחילופי גרסאות) על הכתוב: "ויאמר
אלקים, יהי אור ויהי אור", - יהי אור לעולם הזה ויהי אור לעולם הבא".
פירוש, כי מעשה בראשית, בצביונם נבראו, ובכל קומתם נבראו, כמו
שכתבו חז"ל. דהיינו, בתכלית שלימותם ותפארתם. ולפי זה, האור, שנברא ביום א', יצא
בכל שלימותו, הכולל גם חיי העולם הזה בתכלית העידון והנועם, כפי השיעור המתבטא
בהמלות "יהי אור".
אלא, כדי להכין מקום בחירה ועבודה, עמד וגנזו לצדיקים, לעתיד
לבא, כדברי חז"ל. על כן אמרו בלשונם הצח: "יהי אור לעולם הזה".
אמנם, לא נשאר כן, אלא: "ויהי אור לעולם הבא". כלומר, שהעוסקים בתורה
ומצות לשמה, זוכים בו, רק לעתיד לבא, שפירושו, בזמן העתיד לבא, אחר גמר הזדככות
גופם, בדרכה של תורה, שכדאים אז לאור הגדול ההוא, גם בעולם הזה, כמ"ש
חז"ל: "עולמך תראה בחייך".
במצב הא' הבורא ברא על יש ד' בחינות את
עולם אין סוף (ראה בשרטוט 1), את מלכות דאין סוף שבה נקבעו כל הכלי וכל האור
שצריכים להתגלות בכל המצב העתידי. ודרך כל ההתפתחות הנקראת מצב הב', מגיעים למצב
הג' (ראה חץ מ"מצב א'" דרך "מצב ב'" ל"מצב ג'"
בשרטוט 1), לגמר התיקון (ראה "גמה"ת בשרטוט 1), למצב שהיה בשורשנו, אלא
שאז הוא לא היה נגלה לנו. "מצב הג'" נקרא גמר תיקון הכלים, הרצונות, כי
במצב הב' מתקנים את הכלים, שיהיו מתוקנים ומוכנים ומבינים את המילוי ומשיגים אותו
יחד עם המקור של המילוי, עם הנותן. ואז אנחנו מגיעים לאותו המצב שהיינו בו במצב
הא'.
למעשה מעולם לא הסתלקנו ממצב אין סוף.
אלא אנחנו כל הזמן מתפתחים בחברה כלפי אותו אין סוף, על ידי זה שאנחנו בודקים את
עצמנו כלפיו (ראה חצים העילים ל"מצב א"י בשרטוט 1). פעם בירידה מאין סוף
לנקודת דעולם הזה (ראה נקודה בשרטוט 1). ופעם, לאחר שמגיעים למצב של נקודה, שממנה
אנחנו כבר יכולים לקבוע את מצבנו בעצמנו, בעלייה כלפי האין סוף (ראה חצים העולים
מ"מצב ב"י בשרטוט 1), שחיים כמו זרע בתוך אותו רחם גדול הנקרא עולם אין
סוף, בתוך הבורא, הרגשה זו היא נמצאת רק בהכרתנו. עד שמגיעים לאותה התפתחות במצב
ג', שמרגישים ומבינים ומשיגים ושווים לעולם אין סוף.
שרטוט 1
לכן בעל הסולם אומר
באות י', שביום הראשון, האור שנברא כלל בתוכו את כל האורות. "כי מעשה בראשית,
בצביונם נבראו, ובכל קומתם נבראו", כי אין חדש במעשה בראשית. הבורא ברא את
מצב הא', ובו נמצאים אנו כולנו, ולא יוצאים ממנו, אלא רק חוזרים להכרה.
דרגות ההכרה הללו הן
כל ההתפתחות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה שעוברת עלינו. מלמעלה למטה נבראה המערכת
שמחזירה אותנו אחר כך להכרה, ומלמטה למעלה על ידי אותה מערכת, אותן טיפות האור,
טיפות התרופה, שמטפטפים מלמעלה, האדם לאט לאט מתעורר כדי להגיע בעצמו חזרה להכרה
מלאה, להכיר את כל תפארתה ושלמותה של קומת אין סוף.
אלא, כדי להבין מקום
בחירה ועבודה, עמד וגנזו לצדיקים, לעתיד לבוא, כדברי חז"ל. אור אין
סוף, המצב האינסופי שהבורא ברא, הוא שבנה כלפי הנברא את מערכת ההסתרה של העולמות.
הוא שהעלים את האור דרך מאה עשרים וחמש מדרגות (ראה שרטוט 2), עד להסתרה מוחלטת של
הנברא ממצבו האמיתי. וכך הנברא נמצא שרוי בחוסר הכרה כלפי מצבו האמיתי.
שרטוט 2
אלא שבידי הנברא
לחזור להכרה. איך? בתנאי שהוא מצדיק כל מצב ומצב של הסתרה, שעובר עליו, ועולה
מעליו. זאת אומרת, כדי לעלות ממצב ההסתרה מינוס אחד למצב פלוס אחד (ראה שרטוט 2),
עליו לרכוש את הכלי הזה של פלוס אחד העביות, ההסתרה, ומתוך העביות הזאת להכיר שהיא
מטרתית, שהיא רצויה לו, שהוא רוצה בה ומסכים איתה. שלמרות העביות הזאת הוא יכול
להישאר קשור למחשבת הבריאה, ודווקא מתוך הבשר שלה, מתוך עביותה, הוא יכול להידבק
בבורא. כי היא שנותנת לו אפשרות להידבק לבורא.
הנברא הוא נקודה,
שנדבקת לעליון על ידי אותה עביות שלילית שהנברא רוכש והופך אותה לחיובית. ההיפוך
הזה שהאדם עושה מעביות שלילית לעביות חיובית, עביות מטרתית הוא נקרא
"להצדיק". לכן בעל הסולם אומר: "אלא כדי להכין מקום בחירה ועבודה,
עמד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא". "צדיקים" נקראים אלה שיכולים להצדיק
את ההסתר, את הגניזה, את עניין העבודה והבחירה שעל ידם חייבים להגיע למטרה.
אלא, כדי להכין מקום
בחירה ועבודה, עמד וגנזו לצדיקים, לעתיד לבא, כדברי חז"ל. על כן אמרו בלשונם
הצח: "יהי אור לעולם הזה". אמנם, לא נשאר כן, אלא: "ויהי אור לעולם
הבא". כלומר, שהעוסקים בתורה ומצות לשמה - שעברו לרצון כלפי
הבורא בצורה שלילית, הנקראת קליפות. כי קליפות הן כולן "זה כנגד זה ברא אלוקים"[26],
מכוּוַנות ליהנות מהבורא. אבל תיקנו אותן
לצורה חיובית של "על מנת להשפיע", הנקראת "לשמה" - זוכים
בו, רק לעתיד לבא, שפירושו, בזמן העתיד לבא. אחר גמר הזדככות גופם, בדרכה של תורה,
שכדאים אז לאור הגדול ההוא, גם בעולם הזה, כמו שאמרו חז"ל" "עולמך
תראה בחייך".
עולם הבא, עולם
האצילות, נקרא התגלות האלוקות בכלים של מלכות ולא רק בכלים של בינה. לא בכלים
דהשפעה, ב"להשפיע על מנת להשפיע", אלא בכלים דקבלה שמתוקנים ב"לקבל
על מנת להשפיע", זאת אומרת, לאחר "תחיית המתים". אז נקרא
"עולמך תראה בחייך". "עולמך" נקרא מה שמתגלה בתוך המלכות.
תמונת הבורא בתוך המלכות היא נקראת עולם, תמונת ה'. ו"תראה בחייך" נקרא,
שהיא מתגלה בכלים המתוקנים לחלוטין כולל ל"ב האבן. וזאת המדרגה "לעתיד
לבוא".
במדרגות התיקון של
העולמות יש מדרגת "גמר התיקון" ומדרגה "לעתיד לבוא". וביניהן
נמצאות המדרגות "לקבור את המתים" ו"להחיות את המתים", שהן
קביעת האדם אם אפשר או אי אפשר לעבוד עם הרצונות שלו. רצונות שאי אפשר לעבוד איתם,
הוא קובר. ורצונות שאפשר לעבוד איתם, הוא לעת עתה משתמש בהם. עד שהוא מגיע לדרגת
"תחיית המתים", שיכול להתחיל להחיות את הרצונות שצמצם.
______________________________________________________________
[26] קהלת ז, יד:
"זה לעומת זה עשה האלה-ים". להסבר על כך ראה בפרק "זה לעומת זה עשה
אלקים" בעמ' 461.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה